אור ברסלב

שות איתן האזרחי· הרב אברהם רפפורט

סימן יט

סימן יח

מי כמוהו מורה ומרוה גם הוא יורה ארי שבחבורה. עמ' שריא נהורא מח' האלוף המרומם פאר החכמים מוה"רר אברהם כץ יצו'. אותו ואת ביתו עלה בידי מכתבו וכתבו בו מכ"ת ראיתי שחכמי ק"ק לבוב שלחו הגט לכאן וא"א להשתדל גט אחר כי ברח בעלה מיד מפה ומפי השמועה שהלך חוץ מן הכלל ונשכח זכרו ואבד שמו:

והנה עשינו להציל האשה ושלחתי לה הגט אני ובית דיני דהיינו המרומם מו' דוד ומ' ליב בר' זעליג מזקני עירנו שסידרו הגט והגט נכתב ונחתם כדת של תורה ואם הייתי עם הרבנים שבעירו היה לי וויכוח גדול עמהם למה זה ועל מה זה שדקדקו אחר ב"ד גדול כמונו ת"ל במקו' שהדין עמנו וכי בשביל שהם היו מסופקי' וא"ס מוציא מידי ודאי שהוא ברור לנו כביעתא בכותח' שגם אנחנו יודעים ששם אבא הוא צ"הק. אבל לא מחשבותינו כמחשבותם המה ראו ראי' א' ואנחנו ראינו שתי ראיות היינו בסדר גיטין שלי שיש לי מא"א ז"ל שהיה לו איש מפי איש ממהרש"ל והוא נמצא ביש"ש שלו וזה הסדר גט היה נכתב עפ"י אותיות והכל בפלפול מתוך התלמוד וכתב באות הלל מצאתי כו' עד וז"ל הונא מ"ב וז"ל שמעתי הונא בהא וגם בא' ולפ"ז צריך ב' גיטין ע"כ:

ולא נהירא דרוב שמות האמוראים סופם בא' והא ראיה אשר מצאתי הג"ה א' שכתב על דברי מהרש"ל שאמר כל היכא דמסתפק לן בשם אם בה' אם בא' בסופו דאז יש לכתוב בה' כו' משום דכל שמות שבמקרא יש ה' בסופו והבאתי לעיל באות א' כתב בו הג"ה וז"ל ודווקא שהשם בלשון הקודש אז כותבין הא' בסוף אבל אם השם הוא ל' לעז ולא מלשון הקודש כותבין א' בסופו ולזה מצאתי ראיה בתשוב' מו' איסרלן ז"ל וידוע שכל שמות התנאים נחצבים מלשון הקודש ובלשון זה היו משתמשין תמיד שכל המשניות נעתקו בלשון צח הקודש כאלו הוא לשון מקרא והאמוראים שכל שיחתן והווייתן הוא בלשון ארמי ע"כ כל השמות נחצבו בלשון ארמי שאינו מצח לה"ק כמו פפא והונא ורבא וכל עשר' בני רב פפא חנינא בר פפא רמי בר פפא כו' כולן בל' ארמי וסופן בא' ולא בה' ע"כ העתקתי מס"ג שלי בהיותינו יושבים בשעת סידור הגט היינו מעיינים בזה והנה להאלוף מו' דוד יש לו ס"ג מן הגאון מופת דורנו רבינו משה איסרלש בכתב ונמצא שם הג"ה וכתב מה שמצא בתשוב' הנקר' נצח שלום שהביא גם כן ששמות האמוראים המוזכרים בגמרא כולם לשון ארמי הן ולא בלה"ק ומביא מן רב אדא בר אהבה והוזכר בשם אהבה סופו בה' ושם אדא מזכיר סופו בא' אלא בשביל שאהבה כתוב בתורה כתבם בה' אבל אדא הוא לשון ארמי ומכל אלה יובן ויוכרח שלשון ארמי הוא לעז לגבי לשון הקודש. ע"כ וענינו בהסכמה אחת שאי שם אבי המגורשת היה שמו אברהם בלה"ק ואבא הוא לשון ארמי כמו שפי' רש"י ובמדרש ויקרא אברך ומתרגמינן דין אבא למלכא ע"כ כתבנו להמכונה כמו שכותבין על הכינוי שהוא בלע"ז ושם רבי אבא הוא מוזכר בתלמוד ולא הוזכר בשום משנה זולת אבה שאול שהוא חד מלה. ואבא הוא שם של אמורא ולשון ארמי וארמי לעז הוא לגבי לשון הקודש ואם תאמר שהלשון תרגום הוא כמו לשון הקודש אף אתה אמור לו מה שהגאון מוהר"א הביא בתשובות סי' קכ"ט שהתרגום לא לשון הקודש הוא שנשתבש הוא מלשון הזה אשר היה נתונה מסיני ומפ' המקראות אבל לאו לשון הקודש הוא כמו שהבין השואל שם ע"כ הדין דין אמת לאמתו כאמתו של תורה שארמי לאו לה"ק הוא רק לעז הוא לגבי לה"ק ע"כ כתבנו המכונ' אבא וכל כי האי מלת' לימרו בשמי ובדבר שעמהם חולק א' ואומר שהכינוי הוא אביש ואמת אנחנו לא חטאנו בזה כי בכתב שהמגורשת כתבה לבעל' כתב' בת אבא ומאחר שבמשנה לא הוזכר רק שינוי שמו ושמה אבל שם אביו ואביה לא מוזכר רק שהאחרונים הזכירו ומכ"ש לגבי כינוי שאין צריך לכתוב ואין היזק אף אם יהיה שינוי בכינוי כידוע בהר"ן כי לא עת להאריך כי באתי מגניזין לביתי והמוביל כתב זה ירט הדרך לנגדו ועמד עלי ומהרתי לכתוב שלא יאמרו ב"ד טועין אנחנו חס ושלו' ואנחנו פסקנו הדין אמת ובפרט מחמת שינוי אביש אין מן הראוי לעגן האשה ואני אדרוש אחר זה הגט. כי אם הוא ברח א"א להשתדל אחר ומשום שם אביש תהי' מעוגנת והוא יצא מן הכלל והיא תהי' מעוגנת כל ימי' ולכן אתם הב"ד מחויבים להשתדל אחר זה הגט כדי שלא תתעגן בת ישראל בחני חנם ובמחיל' לא יפה עשו ששלחו הגט הנה אם הם מסופקים היה להם לשאול דעתינו ולא לעשות אותנו לקטלא קני באגמא והי' זה שלום ממנו אהובי הטרוד במאוד שבתי הלוי הורוויץ נקרא שעפטיל למחרת יה"כ. נאום דוד במו' מרדכי זלה"ה מלבוב. ונאום יהודא ליב בא"א מו' ישראל מקראקא.

תוכן העניינים

שות איתן האזרחי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה