אור ברסלב

שות איתן האזרחי· הרב אברהם רפפורט

סימן טז

סימן טו

אנכי הרואה את הנשמע מפי כתבו הנעימי' המסולאים בפז ופניני' נצמדי' כבעל פאר. מפואר ומהודר פרי עץ הדר לו תואר ולו הדר אשר העלה ואשר הביא בכתב מכתב מכ"ת אשר הרכיב בתרי ותלת ספיקי ובספק ספיקא דיומא אפרש אעיקרא דדינא אי אימי חול בה"ב או ביום השבת:

ואני אענה לפי חלקי כי בעיני לע"ד לית דין צריך חשש ובשש אשר נראה לי בזה שאלו הב' פירושים מה שהביא רש"י הם מחולקים בשלשה דברים:

וזה יצא בראשונה מעיקרא דדינא. כי נ"ל דעת פי' הראשון הוא אם אין שם כהן אין לוי קורא אחריו כלל ועיקר דמפרשי הכי בגמ' דגיטין דאין לוי קורא במקום שאין שם כהן והיינו בשום אופן אינו עולה למנין ז' או ג' ולפ"ד עולה הכל על נכון בדברי הגמ' שלא צריך לפרש שום דבר אך לדעת הי"מ שמפרשי בגמרא דגיטין אם אין שם כהן דנתפרד החבילה היינו שהלוי קורא עכ"פ אך שיש להישראל רשות יהיה מי שיהיה לקרות לפני לוי וה"ט כיון שנתפרד החבילה א"כ אין שוב שום מעלה להלוי מצד הלויה אך שלא הורע כחו כ"א כאחד משבטי ישראל ולכן מותר לו לעלות ג"כ אם מותר לו ללוי להעלות במקום השני בזה יש חלוקי דינים כי קצת פוסקים ס"ל דרשאי ורוב פוסקים ס"ל דאינו רשאי מטעם שלא יאמרו הישראל שקרא מלפניו ראשון הוה כהן וקרא אחריו לוי ואין מותר לעלות כ"א לראשון או לשלישי לאפוקי לא למנין השני וס"ל להי"מ שהביא רש"י דמותר לעלות ללוי אף להשני דאל"כ, יקשה דה"ל לרש"י להוכיח בקצרה דמוכרחין לומר שהיה הקורא הראשון כהן דאל"כ לא היה ביד לוי לעלות אחריו להשני אחר הישראל כיון שאין שם כהן אלא וודאי מוכרח לומר שהיה הקורא הראשון כהן אך צ"ל לדעת הי"מ דס"ל דרשות להלוי לקרוא גם להשני כשאין שם כהן ולכן מוכרח רש"י לפרש ולסיים לאותו דעת הי"מ שהיה שם כהן אחר ולכן מוכרח לומר דהיה הקורא ראשון גם כן כהן דזולת זה לא היה ביד הלוי לעלות אחריו הב' דלדעת הפירוש ראשון לא מיירי בשום אופן שהיה שם כהן אחר כיון דלא פירשו בגמ' וא"צ לומר ולדחוק מסברא שהיה שם כהן אחר כי מני' ובי' מוכח שהיה כהן מדקרא אחריו לוי דלדעתם לפי הדין בשאין שם כהן א"א בעול' לעלו' הלוי למנין הקרואי' שנתפרד החבילה לגמרי משא"כ לדעת הי"מ שהם ס"ל לפי הדין והדת שאף שנתפרד החביל' מ"מ עולה הלוי לקרות בתורה ולא גרע הלוי מישראל רק שהפסיד שאין מצד החיוב לעלות במקום השני דווקא ורשות ביד ישראל לעלות לפניו ולכן לא היה מוכח לומר שהקור' שלפניו היה כהן ולא ישראל גדול לכך מוכרח רש"י לפרש לאותו הי"מ דמיירי בגמר' שהיה שם כהן אחר ולזה מוכרח לומר שהיה הקורא לפניו גם כן כהן:

הג' דלדעת פירוש הראשון מוכח מדברי הגמ' מדקאמר שקר' אחריו לוי היינו מתיבת דקר' דייק וא"כ התיבת אחריו הוא מיותר דלא ה"ל למימר כ"א שקר' לוי אך לדעת הי"מ הוא להיפך שדייק מתיבת אחריו והיינו שס"ל להי"מ דווקא שהיה שם כהן אחר ולכן אז א"א לקרות הלוי להשני אחריו כדי שלא יאמרו שהקורא שעולה לפניו היה כהן דאף שיש ביד אותו הכהן למחול על כבודו ולקרות הישראל גדול במקומו מ"מ א"א לקרות ללוי אחריו מיד כדי שלא יאמרו שהקור' לפניו היה כהן משא"כ כשלא יש שם כהן שנתפרד החבילה לגמרי דמותר לעלות להלוי אחר ישראל גדול אשר עלה לפניו ולכן יעלה על נכון שמוכרח לומר שהיה כהן אשר עלה לראשון כיון שהיה שם כהן אחר:

והנה מכל זה יביט נא מכ"ת בשורי אשר הוא הכל על נכון שלא יקשה שום דבר שיתורץ כל קושיותיו אשר הקשה ביום קדום. הלא הא' אשר הקשה על אותו העד למה הוזכר בעדותו והוכיח מצד שקרא אחריו לוי ולא הוכיח מדקרא אותו הישראל גדול ראשון ולא אותו כהן אחר:

זה אינו קושיא כלל דאימא שהכהן מחל לו על כבודו אך לקרוא ללוי אחריו זה א"א משום הרואים שיאמרו אלו לא היה הקורא ראשון כהן לא היו לו לקרות ללוי שני כיון דאפשר לקרות לאותו הכהן לראשון והלוי לשני עולין כסדר כלומר דאפשר דאין יכול למחול אם יש שם לוי דאם יכול למחול על כבודו ולקרות התלמיד חכם שיעלה במקומו מה שאין כן להלוי שיעלה אחריו אין יכול למחול הכבוד מה שנוגע להלוי ולכן דקדק מה שקרא אחריו לוי מתיבת אחריו דקדק שקראוהו להשני ודווקא כשיש שם כהן אבל כשאין שם כהן כלל אז נתפרדה החבילה לגמרי ואז רשות ללוי לעלות לשני אף אחר ישראל וזהו אמת ונכון:

ואין לומר אימא דגם הלוי מחל לאותו הישראל לקרות לפניו והוא יעלה אחריו זה אין בידו למחול במקום שיש חשש לבא לידי איסור שיאמרו על אותו שקרא לפניו שהוא כהן כי לא ידעו שמחל ותדע שהדין כן הוא דאין הלוי יכול למחול כלל וכמו שכתבו הפוסקים דאף אם אין שם כהן אין להעלות להלוי במקום שני מטעם זה ולא אמרינן דהלא יש חשש לזה שיאמרו שהראשון שלפניו הוא כהן שיאמרו גם אולי מחל לו הלוי שיעל' אותו הישראל גדול במקומו לראשון אלא ודאי גבי הלוי לא אמרינן הכי ויש לחוש שיאמרו שאותו הראשון היה כהן מדעלה לפני לוי מכ"ש וק"ו כשיש שם כהן אחר שיאמרו שמוכרח לומר שאותו הראשון היה כהן מדעלה לפני הכהן אחר וקראו אותו לראשון ולוי להשני [ואף גם מה שכתוב בגמרא בעלמא רב קרי בכהני אף על גב דלאו כהן הוא והיו שם כהנים אחרים מיירי ג"כ שלא היה נקר' אחריו לוי להשני ודו"ק] וזהו שדקד' רש"י באומרו אי לאו דהאי כהן הוא לא הוי לוי קרי אבתרי'. והיינו רצונו דקראוהו אחריו להשני בוודאי יאמרו שאותו שלפניו היה כהן דאם לא כן היו קורין אותו כהן אמר כסדר כהן לוי ישראל כאשר כתבתי לעיל וממילא מתוך דברי אלו יתורץ כל דבריו מה שרצה להוכיח שגם לפירוש הראשון מיירי שהיה שם כהן אחר חלילה להעלות על הדעת כן שלדעת הראשון אין צריך לדחוק ולפרש כלל שהיה שם כהן אחר. גם יתורץ הספק השני מ"ש שמא מחל לו אותו הכהן להעלות לראשונה כו' כי גם זה אינו כי כבר כתבתי שהקושיא הא' יתרץ הקושיא הב' כי אין בידו למחול מה שנוגע בכבוד הלוי שיעלה אחריו השני לכן לא דייק אותו העד מטעם שלא עלה לראשון אותו הכהן האחר. כי אם בהיות שהיה שם כהן אחר אזי לא היה לעלות הלוי במקום השני. אחר הקורא הישראל גדול אשר עלה בראשונה כי אין בידו למחול כאמור. ובזה יתורץ ג"כ על נכון הקושי' של מהרש"א מה שלא פי' רש"י בקיצור להוכיח שהיה הראשון כהן מטעם זה שלא קראו לכהן אחר דזה אינו דאימא מחל לו הכהן על כבודו. ע"כ מוכרח לפרש מטעם אחר ואותו הטעם מוזכר בגמרא שאמר שקראו אחריו לוי וזה בזה תליא ושוב מה שמכ"ת האריך באמרו מה שהבין מדברי שרצוני למה שפי' י"מ במקום שאין כהן אם רוצה ישראל קורא לפני לוי הוא מדבר שקורא ראשון בבה"כ והיינו לפני לוי הקורא שני' ומכ"ת נבוך בזה מכמה ראיות:

והנה אני על מעמדי אשמורה ככחי אז כחי עתה והחיך יטעם האוכל כי כל דברי רש"י כן הוא שקאי על הראשון וכן המנהג במקום שנתפרד החביל' קורא אפילו ישראל ראשון וזהו הפירוש. כשאנו אומרים לפני הלוי היינו לפניו שהוא ראשון אך מ"ש רש"י ולא יקרא ישראל גדול לפני הלוי קאי על דברי הגמרא על אותו העד דהיה מסופק אם הוא כהן או ישראל גדול אי לאו מטעם דקראו אחריו לוי להשני ודי בהערה זו. ומה לי להאריך עוד יהי לרצון אמרי פי כשיעיין גם כן הגאון הגדול מו' יהושיע ר"מ ואב"ד יצ"ו אוהבי בדברים הללו יהי' לו לחן ולחסד וה' ירפאנו רפואה שלימה ויחזור לאיתנו הראשון דברי הצעיר אוהבו בברית אברהם כהן כותב נחוץ והי' ביום הששי ז"ה למנחם אגיל ואשמח לפ"ק.

נא אל ידקדק מכ"ת על כתבי כי לא אוכל להעתיק עתה וייעיין מכ"ת בזה ואחר כך ישלחנו לידי ואתן להסופר להעתיק האלוף כמו' יצחק אוסטרייך הנ"ל השיב לי ז"ל יקבל רום הוד מכ"ת את מכתב הקודש הנאמנים תתן אמת לאברהם אשר הלך בתום לעשות הישר והטוב ותורת אמת בפיהו ויפה למדונו רבינו... אך מצאתי בשם רבינו ירוחם שהביא הב"י בשמו פירוש שלישי אחר שהביא ב' פירושים של רש"י ומפרש בדברי י"מ נתפרדה החבילה שישראל קורא במקום לוי ויש קצת ראיה לדברי מכ"ת אמנם אחכמה והיא רחוקה ממני והאמת בשכונה של מכ"ת ומי יתן נגרא דפרזלא ונשמעינך:

תוכן העניינים

שות איתן האזרחי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה