אור ברסלב

שות איתן האזרחי· הרב אברהם רפפורט

סימן טו

סימן יד

מי גבר כאברהם הוא אברהם האדם הגדול בענקים אליו ידרושו מאפסי ארץ וממרחקים. ללמוד ממנו משפטים וחוקים מגלה עמוקים דבריו נחמדים ומתוקים . תעייל פילין בקופין של מחטין הדקים אילן הנטוע לרבים. שתול על פלגי מים וגבים עושה פרי עץ הדר משנה לשנה הוא נאדר. הוא החכם האדיר. מ"ו נ"י פ"ה ע"ה מופת הדור הנערץ בגדולתו המפואר בחכמתו מי לאברהם ימלל כל חידות וחלל. הוא נאה לשמו ושמו נאה לו הגאון תפארת ישראל כבוד גדולת מעלתו כמוהר"ר אברהם כ"ץ נ"י ושלום לתהילת מעלת תורתו ולתלמידיו המתחממים בגחלתו לעומתם ברוך יאמרו ויהי כאשר כלה יצחק לברך ויצא יצחק לשוח לפני כהן המשוח משוח מלחמה:

במלחמתה של תורה ובכן פי ושפתו אפתח:

אנכי אפר ועפר תחוח. אשר הגיע לידי אתמול ביום המנוח:

מכתב צח ומצוחצח:

עולה לריח נחוח:

ונעימים למי שיש בקדקדו מוח:

ובהם ינוחו יגיעי כח:

ואשתחווה מול הדום רגלו:

של רום הוד זיו כ"ת מ"ו בקידה שתים ובהשתחויה אפיים. והואלתי לדבר אנכי אפר ועפר לאדמ"ו ומתחיל במה דסיים רום הוד מכ"ת ובמאי שנכנס כ"ת אחרון אצא ראשון בכבד פה וכבד לשון ואחרי רואי בסוף היריעה הקדושה הפרוסה לפני הדברים אשר יצאו מפי כבוד מ"ו כי פי' בדברי היות דוחה אותם בשמאל וימיני מקרבת אותם כי נבוך אני בהם בשלשה דרכים ושלשה המה נפלאים ממני כי אחרי העיון סוגיא דשמעתא יש לגמגם בהם קצת:

הא' בשום לב לזאת אשר שני הפירושים שהביא רש'י ז"ל ונתפרדה החבילה לא נזכרה במעשה דר"א אשר לפנינו כי לא דיברו שני המפרשים במעשה דרבי אמי כלל רק על מאמר אביי במסכת גיטין נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה החבילה על זה נזכרו אלו השני פירושים וסוגיא דשמעתן לא זכרו בפי' כלל רק רש"י ז"ל בא לפרש סוגיא דשמעתן אליבייהו כמו שמפרשים התוס' בשם ר"י הלוי סוגיא דהכא איך מתוקמי אליבי' ולכן אם כדעת אדמ"ו העיקר סמך על העדות הי' מפני שהיה שם כהן אחר ולא קראו אותו ראשון בבהכ"נ ש"מ שזה הראשון גם כן היה כהן אם כן קשה למה לו להזכיר בעדותו שקרא אחריו לוי ובודאי לרש"י ז"ל לא קשה מידי כאמור מפי כבודך ודברי מו' ברורים ומדוקדקים המה בדברי רש"י מדדייק ואמר לא היה קורא לוי אבתרי' אמנם לפי האמת דברי אותו העד קשה למה באמת בא להעיד דברים אשר אין צורך בהם מה לי אם היה קורא לוי אחריו ומה לי אם לא היה קורא לוי אחריו אלא זה לבד ראיה הואיל שהיה שם כהן אחר וקראו לזה ולא קרא לאותו כהן ראשון בבהכ"נ ש"מ דהאי כהן הוי דאל"כ לא היו קוראין לזה ראשון אלא לכהן שהיה שם ובוודאי על רש"י לא ק' מידי כי הוצרך להאריך בלשונו מפני שמפרש ואזיל דברי הגמ' הכל כאשר כתב אדמ"ו אבל על אותו העד יש להפליא פליאה נשגבה למה לו כל כך. גם יש לתמוה הלא גם לפי' ראשון שפיר"שי שהואיל שקראו אחריו לוי ולא נתפרד החבילה ש"מ דהאי כהן מאי איכא למימר למה לו לזה הואיל והיה שם כהן אחר די מזה הוכחה שהיה זה הראשון כהן ולמה לו להאריך שקרא אחריו לוי וא"כ לכל הפירושים הוה די הוכחה מזה שהיה שם כהן אחר באותו מעמד ולא קראו אותו ראשון וקראו לזה האיש ש"מ דהאי כהן הוי ולמה לרש"י ז"ל לפרש סוגיא דהכא כל חד וחד אליבא פי' שפי' נתפרדה החבילה כי גם זולת פי' יתכן זה שהיה כהן ודוחק לומר שלפי פי' הראשון לא היה שם כהן אחר כי מנ"ל לרש"י ז"ל אחר ששני המפרשים ה"ל לא דברו במעשה דר"א כלל מנ"ל לחלק ביניהן כאשר יחדתי לעיל והוצעתי אותו למעלה בתחלת דברי הגם למעלה אין בהם צורך ואין לעיל מקומו ושייך להכא וגם אינו קרוב לשכל שמפרשי בתראי יחלוקו במעש' דגמ' איך הוי ולא יהיה להם סמך מהגמ' ואין אלו אלא דברי נביאות אלא וודאי גם לפי' הראשון י"ל שהיה שם כהן אחר א"כ אם לא תלה העדות במה שקראו אחריו לוי אלא אם היה שם כהן אחר אם לא לא היה צריך רש"י ז"ל להזכיר פירושן מה שהם מפרשים במאמר אביי נתפרדה החבילה כי מה צורך בפי' נתפרדה החבילה כי זולת זה יוכרח שזה היה כהן הואיל והיה שם כהן אחר כאמור:

הספק השני איך מוכרח מזה שהיה זה כהן הואיל וקרא ראשון בבהכ"נ ולא אותו הכהן אחר שהיה שם דלמא שהכהן אחר שהיה שם נתן לו רשות ומחל לו לעלות בראשונה כמאמר רב מתנא בפ' הניזקין דנ"ט ע"ב הא דאמרת בבהכ"נ לא לא אמרן אלא בשבתות וי"ט דשכיחי רבים אבל בשני וחמישי לא הרי שבבה"כ אם הכהן נותן רשות לגדול ממנו רשאי וא"כ דלמא גם כאן הכהן אחר שהיה שם נתן רשות לזה שבא עליו אותו מעיד להעיד לפני ר' אמי ולאו כהן הוא אלא שהיה גדול מאותו כהן אחר שהיה שם ובפרט לדברי הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה. ולדברי רבינו עובדיה מברטנורא שלעולם כהן עם הארץ אינו עולה לפני ישראל הגדול ממנו לפניו לקרות בס"ת ומייתי ראייה מהאי דתנינן בהוריות ממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה א"כ אם הכהן נותן רשות גם בשבת וי"ט עולה ישראל הגדול ממנו לפניו לקרות בס"ת א"כ האיך יש להוכיח מזה הואיל שהיה שם כהן אחר שזה הראשון כהן הוא דלמא זה לאו כהן הוא והא שלא היה קורא לאותו כהן אחר שהיה שם דלמא כהן ע"ה היה וליכא לבדות מלבינו שהיה אותו הכהן גדול כמו זה מאחר שלא זכר רש"י כלל ועל הראשונים אנו מצטערים שמפרש רש'י ז"ל שהיה שם כהן אחר מאי שלא הזכיר בגמ' ועתה באנו להוסיף מאי שלא נזכר בדברי רש"י ז"ל אפילו ובוודאי רש"י לא היה שתק מזה כי זה הוא הלכה רווחת בישראל וליכא למימר דרש"י פליג עליו ואף אם פליג עליו שאף מדינא דגמ' אין ישראל גדול קודם לכהן ע"ה אינו פליג על רב מתנא שאמר שבב' וה' דלא שכיחי רבים אם נתן רשות לגדול ממנו רשאי דאפי' בשבתות וי"ט היו עולים ר' אמי ור' אסי לפני הכהן וכן גברא שבא להעיד עליו לפני ר' אמי שר' אמי הי' מסופק בו שמא היה גדול הדור כמו רב שקרא בכהני כמו שמשמע מדברי רש"י בד"ה בחזקת שהוא גדול כדאמרינין בעלמא רב קרא בכהני הרי שהיה ר' אמי מסופק בו שמא היה גדול הדור כמו רב בדורו שהיה גדול הדור ומזה תמה אני על מוהרש"א ז"ל שכתב שזהו דוחק ובאמת לפ"ד הרמב"ם ורבינו עובדיה מברטנורא ומקיצור פסקי הרא"ש שהסכימו כולם שמדינא דגמרא כהן ע"ה קורא לפניו ת"ח הגדול ממנו אפילו אינו גדול בדורו אין כאן קושיא כלל כאשר אמרתי דמזה לחוד אין להוכיח כלל הואיל שהיה שם כהן אחר ולא קראו אותו ראשון בבהכ"נ שזה כהן הוא דלמא גדול הוה מכהן האחר שהיה שם ודברים הללו אין בהם ספק כלל מארי דאברהם יודע כי במושכל הראשון היה קשה לי הקושיא אשר הרגיש בה המהרש"א ומפני קושיא זאת יצאתי חוץ לשיטה ואל יחשדני רום הוד כ"ת שהעלים ממני הפשוטה ומש"ה יצאתי חוץ לגדר השיטה. אלא כך אמרו המושלים אם דרך הכבוש אינו כבוש לפניך וחלוטה. אזי בלתי חרטה כלך עצמך לדרך אחריתא ולכן שמתי פני ללכת חוצה לפרש מה שאמרתי לפום ריהטא.

ונחזור לעניינינו שגם מטעם השלישי שכתב אדמ"ו לפי שנראה מדברי מ"ו מה שפי' י"מ במקום שאין כהן אם רוצה ישראל קורא לפני לוי הוא מדבר שקורא ראשון בבכה"נ והיינו לפני לוי הקורא שני בזה אני מבוכה מאד ומאד מכמה ראיות כי מפי' רש"י דבשמעתן שלא הזכיר ישראל גדול אלא סתם ישראל באמרו אם רוצה ישראל קורא לפני לוי ולא אמר ישראל גדול משמע שאינו מדבר אלא בישראל שקורא שלישי עכשיו שנתפרד החבילה הוא קורא במקום לוי דהיינו שני בבהכ"נ ולוי קורא אחריו דהיינו בשלישי וכן משמע במס' גיטין בפי' הר"י הלוי שהוא הי"מ דהכא וז"ל נתפרדה החבילה אין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים

הנה זה אינו מדבר בישראל אם ירצה יקדים ויקרא ראשון במקום כהן כי זהו אינו אלא בישראל גדול כמבואר ומדלא הזכיר ישראל גדול אלא סתם אין סדר לדבר להקדים לוי לישראל משמע שישראל אע"פ שאינו גדול ודרכו לקרות שלישי עכשיו שנתפרד החבילה יקרא שני קודם ללוי הקורא עכשיו שלישי:

וכן מבואר בדברי הרא"ש ז"ל שמביא במס' גיטין בפי' הנזקין שני פירושים של רש"י וז"ל פירש"י שלא יקרא הלוי כלל פי' אחר שלא יקרא הלוי במקומו ויכול ישראל שיהא קורא לפניו הרי בהדיא שאינו מדבר אלא בישראל הקורא שלישי אחריו עכשו הוא יקרא לפני הלוי והוא יקרא שני והלוי יקרא שלישי וכן מוכח מדברי התוס' בד"ה לפי פי' ר"י הלוי כו' ויש לפרש הכי שקורא אחריו לוי קטן מישראל הקורא אחריו משמע מישראל הקורא שלישי בבה"כ הוא מדבר וא"כ מה שמביא רש"י ז"ל הי"מ כאן ומפרש אליבא סוגיא דהכא באומרו ודוקא אם אין שם כהן אבל אם יש שם כהן לא נתפרד החבילה ולא יקרא ישראל גדול לפני לוי ע"כ אינו מדבר אלא בישראל הקורא שלישי עכשיו יקרא שני כי מאמר ודווקא הוא קאי על דברי הי"מ שכ' אם רוצה ישראל קורא לפני לוי א"כ גם מאמר ודוקא המוסב עליו ג"כ מדבר באותו ישראל כי אינו מדבר אלא דבר והפוכו פי' דוקא מה שאמרתי שישראל קורא לפני לוי היינו שני קודם ללוי הקורא בשלישי היינו אם אין שם כהן אבל אם יש שם כהן אותו ישראל הנזכר לא יקרא לפני לוי והא דכתב ישראל גדול ולא כתב ישראל סתם הוא מטעם דכתב הרא"ש ז"ל בגיטין בפ' הנזכר וז"ל והריצ"בא היה תופס זה הלשון די"מ עיקר ודוקא אם הישראל הוא חשוב ממנו אבל אם שווים הלוי קודם כו' וכן אף הישראל שהוא קורא עכשיו שני אם נתפרד החבילה צריך להיות עכ"פ גדול מלוי אבל אם שניהם שוים הלוי קודם ואף אם נתפרד החבילה וכ"מ מדברי התוס' דשמעתין בביאורו בדברי ר"י הלוי יש לפרש הכי שקרא אחריו לוי קטן מישראל הקורא אחריו כלומר הא אם לא היה הלוי קטן מישראל הקורא אחריו אלא הישראל היה קטן או שוה לא היה מכאן ראי' שזה היה כהן הגם שהיו קוראין אחריו לוי כי דלמא הא דלא קראו הישראל לפניו כי הלוי שוה הוא ללוי שקראו אחריו ואז הלוי קודם אע"פ שנתפרד החבילה ולכן פירשו התוס' שהיה הלוי קטן מישראל הקורא אחריו א"כ בוודאי זה כהן הוא דאל"כ היה הישראל קודם הואיל והיה גדול מלוי ואפשר שזה ג"כ קשה לרש"י ז"ל ומש"ה פי' שהיה שם כהן אחר ולכן משום כל הדברים הנ"ל אין סתירה לדברי אשר עלו על לבבי כי מה שהקשה רום הוד מכ"ת אדמ"ו אם היה שם כהן אחר למה קראו לזה שלא היה כהן ולא קראו כסדר כהן ולוי וכתב רום הוד כ"ת דאפשר שס"ל לדעת הי"מ הגדול קורא לפני כהן כדעת ר"ע מברטנורא גם ז"א דהרי רש"י פי' בהאי י"מ ולא יקרא ישראל גדול לפני לוי והיינו בדרך כלל וכו' ואמנם בדברי אשר הוצעתי שאינו מדבר אלא בישראל גדול קורא שני ולא בישראל גדול הקורא ראשון יש כנים לדברי ואין סתירה כי מוכרח גם בדברי הי"מ שישראל גדול קורא לפני כהן שהרי ר' אמי ור' אסי ורב קרא בכהני אף שהיה שם כהן כמו כמו שפי' הרמב"ם בפי' המשנה בגיטין וגם בגברא זה היה הספק אם היה כרב שהרי אמר בחזקת שהוא גדול כמו שפירש"י דאמרינן בעלמא רב קרי בכהני וכו' וגם משמע התם בגמ' אעפ"י שאינו גדול בדורו אלא גדול ממנו כמאמר רב מתנא שאמר אם נתן רשות לגדול ממנו ולא קאמר לגדול בדורו אף על גב דאמר התם. בב' וה' ולא בשבתות וי"ט מ"מ נלמוד החייוב מן השלילה כלומר דדוקא בשבתות וי"ט יצטרך דווקא להיות גדול הדור כמו ר' אמי ור"א אבל בשאר ימים לא יצטרך אלא גדול מכהן שיש שם לחוד וא"ת ומעשה דהכא לא היה בב' וה' מדפי' רש"י או בחזקת שהוא גדול כדאמרינן בעלמא רב קרי בכהני ואילו היה בשני וחמישי לא יצטרך להביא ראיה מרב שהוא גדול הדור שהוא קורא אפילו בשבתות וי"ט כמו ר' אמי ור' אסי די"ל באמת מה שאמר ר"א או בחזקת שהוא גדול לאו פי' בחזקת גדול הדור אלא בחזקת שהוא גדול יותר מכהן שהיה שם ומנ"ל לרש"י באמת ואם גם בשבת וי"ט הוא מדבר עדיין יש מקום לומר שקראו לפני כהן אף שהיה שם כהן אחר מפני שהיה מסופק בו אם היה אדם גדול כרב וא"כ ממ"נ אם נאמר שהיה מסופק בו שהיה אדם גדול כרב א"כ מכ"ש היה ראוי לעלות לפני הכהן אפילו בשבת וי"ט ואם לא היה מסופק בו רק אם היה גדול יותר מאותו הכהן א"כ ליכא הוכחה מזה שהיה בשבת וי"ט. א"כ י"ל שהיה בב' וה' ואז אפילו ישראל שאינו גדול בדורו אלא גדול מכהן קורא לפניו:

אמנם בזה אשתחווה ואומר מודים מודים במה שמשתק אותו החרש והמסגר האלוף אדמ"ו שעלתה על רוחו אף שקראו כבר אדם גדול עדיין לא נתפרד החבילה אם יש כהן באותו מעמד וזה לא מצאתי בשום פוסק שמדבר בזה הגם שיש לי קצת ראיה מהגמ' דגיטין אם הכהן נותן רשות לגדול ממנו אזי רשאי לעלות הגדול לפני הכהן ואז נתפרדה החבילה וא"כ יש ביד הלוי למחות ולומר לכהן אין בידך למחול כבודי כי על כבודך יכול אתה למחול אבל על כבודי לאו כל כמינך ואתה במחילתך לגדול אני מפסיד לפי פי' הראשון שאינו קורא כלל אלא וודאי מדיכול הכהן להרשות לגדול בוודאי לא הפסיד הלוי מזה כלום ויכול לעלות אח"כ וכזה מצאתי שמקשה הרב הגדול בעל תוס' י"ט בפ' מי שהי' נשוי אם היה כתובה של א' מנה וא' מאתים וא' שלש מאות ואין שם אלא מאתים של מנה נוטלת חמשים ושל מאתים ושל שלש מאות ג' ג' של דנרי זהב ומקש' בגמ' של מנה נוטלת נ' תלתא ותלתין ותלתי הוא דאית לה אמר שמואל בכותבת בעלת ר' לבעלת ק' דו"ד אין לי עמך במנה ומקשה בגמ' א"ה אימא סיפא של ר' ושל ג' מאות ג' ג' דנרי זהב תימא לה הא סלקת נפשך:

משום דאמר לה מדו"ד הוא דסליקת נפשאי ופירש"י לא נתתי חלקי במתנה ומה שגבתה לא בשליחותי נטלת שתאמר לי זו נוטלת חלקך אני סלקתי עצמי מליתב לה ומלמעט חלקי במנה וכו' ומקשה בעל תוס' י"ט עדיין קשה תימא בעלת ג' מאות לבעלת ר' לאו כל כמינך שתגרום לי היזק והפסד. כי זולת מחילתך הייתי נוטלת שליש במנה ראשון והחצי' במנה שני' ועתה אני מפסיד ואין לי עכשיו הספר בידי לכן לא אוכל לכוין לשונו הזך א"כ אם בממון כך הוא כ"ש בכבוד המקום ובכבוד גופו עאכ"ו:

וכן מצינו גבי המוכר שטר חוב לחבירו שמטעם שיש למוכר קצת שיעבוד בו לכן יכול למחול ואי לאו הכי לא היה יכול למחול ואפ"ה יש כמה גדולים שסוברים שיצטרך לשלם:

וא"כ גם בכאן יכול לומר כך אתה מוחל לישראל ובזה אתה גורם לי הפסד אלא וודאי שאין עדיין ללוי פסידא כאמור ובכן אני הדל בשכל ובער לא אוכל מרב קוצר רוח להעלות גם כל הדברים אשר בלבי על הכתב ורוחי מקשקש בקרבי לידע דברי רש"י כי נבוך אני בו מאד ומאד מחמת כמה ספיקות אשר לא העליתי עוד על היריעה זאת ואלך לקבל אי"ה רום הוד כ"ת ומי יתן ידעתי ואמצאהו:

ובאם יגזור עלינו המקום חיים על מ"ו הגאון אלך ואשים הדברים יקרים של רום הוד כ"ת לפניו ואשא ואתן עמו ובכן אכתוב היריעה מול היריעה שני כתבים הבאים כא' אמרי פי הצעיר ונבזה עבד אברהם יצחק איש אוסטרייך

תוכן העניינים

שות איתן האזרחי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה