אור ברסלב

שות איתן האזרחי· הרב אברהם רפפורט

סימן ט

סימן ח

שלום למר ולתורתו וליקר תפארת גדולתו אהובי בכל לב האלוף מחותני כמוה' אברהם כ"ץ יצ"ו. בימי המועד כתבתי שוררים על ידי כמ' יצחק אתרוג"י יצ"ו בלי ספק יקבלוהו ולרוב נחיצתי לא יכולתי לכתוב מה שהשבתי בכאן אך כעת כתבתי ומכ' ת יבחר וצריך אני עכשיו להאריך למכ"ת. עם היות שאני יודע שאין במחשבתו כלום עלי אפס שראיתי כתוב בדברי מכ' בזה הלשון יתר הדברים דברתי עם בנו האלוף מוהר"ר שמואל יצ"ו הוכחתי אותו שיחזיק תמיד להרבות שלום בעירו עכ"ל ונפלאתי עד מאוד ואמרתי אין זה כי אם שמצא בע"ח לגבות את חובו כי דלטוריא כזו לא שמעתי מעולם להוציא לעז על קהל ק"ק קראקא יצ"ו. מה שאין בו אפילו שמץ קטן. והאיש ההוא אשר כבר עשה המחלוקת לגרמיה עביד שאין איש מחזיק עמו בפעם ההוא ואנכי לא פציתי פי נגדו וגם נתפייסתי בלא ריצוי כסף חלילה וחלילה ואף ריצוי דברים לא רציתי לקבל והיה מאז ועד עתה אצלי כבראשונה פסקתי לו דינים ועשיתי לו פשרות וגם בנסעו מפה ליערסלב בא אלי לברכו ולא ידעתי לא אני ולא שום אדם בעולם משום מחלוקת כלל וכלל והוא תבע לשנים מהראשים דפה יצ"ו בפניכם על גביות עדות שנפסק עליו הדין ונשלח לק"ק באר עם גביות ב"ד אחר להזמינו ליריד ירעסלוב. והאנשים האלו בל ידעו מלהשיב והאמת כך הוא שלא ידעו מאומה כי המה לא היו אצל השליחות הזה. אבל כדין וכדת נשנת. ואלו היו שני ראשי מדינות כהרר יהודא והרב משה מדקדקין מה שנכתב ע' הג"ע ההוא בלי ספק היו מונחין ומבינים על מה נשכח ולא היה אז יוצא קצף וגזר דין לפניכם לקרוע זה ועוד סתר טעמו שלא נפסק עליו כלום:

והנני מודיע למכ"ת מה שנכתב ע"ג וזה ר' משה ראנדאר הקנה הזכות של ממון שבגביות עדות זו לכ' אהרן וויטאוויץ ותבע כמ' אהרן להנ"ל ופסקנו שפטור מהממון ובכן קנסנוהו על המעשה:

ומעתה יבחן כ"ת מה לנו לכתוב ע"ג עובדא היכי הוי הלא לנו ללמד בלשון קצרה ולכתוב ר' ליב פטור מהממון וקנסנוהו אבל הענין שר"מ כששמע שקנסנוהו צעק למרה ואמר על המעשה הרע לא תבעתיו וגם לא נתתי לכ' אהרן כי רצוני לתבוע לפני ר"מ יצו. וכך בירר לפנינו שלא הרשה לו רק על הממון וא"כ אין בפסק הקנס שלנו כלום ואנחנו בחיי ראשי לטובתו של ר"ל כתבתי ע' גשקנפנו אותו מ"מ הכרחנו לשלחו לר"מ יצו בעבור ההזמנה כי ר"מ בעה"ד צווח ככרוכיא שקנסתי אותו שלא כדין ולא תבעתיו על הקנס וכל זה הגיד הפרנס חודש ר' הירץ שבחודש ההוא לר' ליברמן והוא העלים ולא הגיד פה שרוצה לתבוע ביערסלב והיינו מודיעים לשנים ה"ל וגם מכם העלים הטעם שוב עלתה חמתכם עד שכתבתם להשתיק הריב פה ונתתם זה הכת' פתוח בידו והראוהו לכל ומי יוכל לתקן את אשר עוות בזה במחילת אלף פעמים היה למכ"ת לתתו ליד א' כהר"מ והוא היה משלחם אלינו כי עכשיו נתקיים ולא תשא עליו חטא כ"ש שבעה"י שהאמת הוא שאין אנו יודעים ולא נשמע בעירנו שום מריבה כלל:

גם עכשיו כולנו כאיש א' אף על פי שלא החזרנו לו המשכון הוא מפני שכבר נתחלק המעות לעניים כאשר עושין בכל קנסות מעת בואי לכאן ואין אני ולא הקהל נהנים מהקנס כלל והשנית שחייב עליו כ"ג זהו' אם שמפני זה הושכן ג"כ ועוד אותו הקנס שמחמת העדות הנ"ל ולא נתן עדיין כלום והנחנו הדבר בהסכמתו לפני שני הר"מ הנ"ל שיבואו הנה בטרם יסע ללאדיזן כאשר הבטיחו אותנו ועוד עיקר שכחתי שהוא נתן כתוב וחתום שלא ידבר כלום על כל מה שנפסוק עליו ושנדר ח"כ וקבל בח' ובש"ד כ"ז נניח נפלי הר"מ הנ"ל וכל אשר יגידו נעשה ונשמע עוד הגידו לנו להאשים ה"ל והראה לנו שתבע אותם ר' יואל בדבר הכתב שלקח מן ר"מ ה"ל וע"ז נתתים שני רבנים וג' ב"ב לפסוק חי נפשי כמעט שפרחה נשמתי בשמעי כדברים האלו וכי קטלי קני באגמא אנא ת"ל זה לי יותר משלשים שנה ישבתי כסאות למשפט בין גדולים תמיד ואיך לא אדע דבר כזה לפסוק אבל כל זה גרם אש התבערה אשר הבעיר האיש הנ"ל ונתן בפלילים הק"ק פה כאלו השנאה או האהבה מקלקלת השורה ולא כן ח"ו וח"ו. וידעתי שר' יואל לא מעצמו עשה כזאת רק שאחרים גירו אותו בנו ואני אכתוב למכ"ת גופא דעובדא והפסק כאשר צוונו חז"ל כל מי שחושדין אותו ואין בו צריך להודיע ר' משה ראנד' היה תפוס במבצר כי נתחייב להדוכס יר"ה כארבעת אלפים זה' והוצרך להכתב כל אשר לו ובתוכו ג"כ כתב של ט"ו מאות זהו' על השר שקנה ממנו הסא"ס והפקיד הניח לר"מ ללכת אחרי צרכו אך בשמירה מעולה שני היידקין:

ויהי היום ונאבד ממנו הכתב ההוא. והיה חושד את רבי יואל כי בו בלילה שכב שם בביתו. וירדוף הוא ושני ההיידקין אחריו ויחפשהו ולא מצאוהו עד אחר כך מצאו אותו בבית ערל א' נחבא ונפל עליו וחטף ממנו כתבים וממרנות שהיה לו בבגדיו ויוליכוהו אצלנו למשפט וההיידקין לא זזו ידם מתוך ידו ואף בבית החורף שישבו שם לא הניחוהו מהם ותמיד הם עמו.

והנה הניח ר"מ הכתבים והממרנות ה"ל ובתוכם ג"כ מהפיצוי שהיה לר' יואל על ר"מ אשר בעבורו לקח הכתב הנ"ל וביקש שגם הוא יניח הכתב ההוא. ונשאנו ונתננו בדבר ומצאנו שאם יברח ר' יואל והדבר יתגלה להפקיד בלי ספק כי ההיידקין ידעו הדבר וגם ר"מ יגיד כשירצה הפקיד לתת לו הכתב ההוא. לכ"ז חששנו ואמרנו פן ח"ו יבקש הדוכס מהקהל לשל' לו הכתב אם יניחהו שיברח וא"כ יהיה ר' יואל הגורם ההיזק להקהל יצ"ו לכן כדין יחיד נגד רבים פסקנו שיניח הכתב ואמרנו לו שלא יגיד לר"מ שהוא מונח כדי שאפשר שיפשר עמו ויתן לו רק דבר מה רק נגיד לו שנתערב שלא יברח ולא רצה ותפס אותו והיה תפס בכמו מעל"ע ולא יותר ואחר כך הניחו לפני השמש כמו' נחמן ואמרנו לר"מ שיתערב שלא יברח ואחר ימים שמונה או עשר בא ר' יואל מעירו ואמר שנחזיר הכתבים והממרנות הנ"ל שמונחי' אצלינו לידו שכה' נחמן יתן הכת' ההו' לר"מ הנ"ל וגם הואיל וכב' לפדותו בממון שהי' מונח לבע"ח ג' מאו' זהו' היה באפשר שתצוה ג"כ על זה הכתב כמו כן אבל עכ"פ מכח יחיד ורבים הוכרח להניחו עד שיצא הדין בין הקהל יצו ובינו אם ח"ו יהיה הזיק להקהל יצו ע"י כן ומעתה איזו דין ודברים יש לר' יואל ואם כזאת ח"ו יהיה שכל פסק הנפסק יוכל היוצא חייב להחזירו על ידיכם תהיה הקהלה פה ח"ו חריבה ושממה בלי שום מו"מ שיהיה בה כי מי הוא זה שיתן לחבירו מאומה ויצטרך אח"כ להוציא מאתים על מנה. סוף דבר יאמין מכ"ת שמפני שאירע כדברים האלה רבים המתפרצים בה ואנחנו מפני כן כתבנו לשני ר"מ הנ"ל זה פעמים שיבואו אצלנו כי כל זה ועוד דברים אחרים נניח לפניהם כדי שיוחזר הדבר ליושנה ויהי כן כי באו הנה ע"י רוב ההפצרה ואנחנו לפניהם נניח כנ"ל וענו ואמרו שר' ליברמן יתן קנס ושלא יפטור בולא כלום וביקש ר"ל שיועמד הדבר אלי וכל אשר אגזור עליו שיתן יקיים והסכימו הר"מ יצו והדבר בידי ואראה בעזה"י לבצע הדבר ששני הצדדים יהיו מרוצים בלי ספק וכן אמרו הר"מ יצ"ו שאינם מבקשים לכתוב לב"ד לבטל את דברינו שמא היו סבורים שהענין הוא כמו שהם רואים ושומעים עוד אחת נתתים לר' ישכר מפה כתוב וחתום שכל אשר יאמר כי הוא זה מחויב לעמוד לפני הר"מ ושעמהם:

ואין זה כי אם ששמעתם לקול צעקתו. ועתה יקבל כ"ת העתק מהכתב שנפסק בק"ק לאדיזין בינו ובין הק"ק אשר גדלה צעקתו עליהם עוד נתתים ליד כמ' גוטמאן מחו' כמ' אהרן מתחלה כתב לק"ק באר שיעיינו אם ראוי להניח והמה כתבו אחרי שהניח הממרנים לפניהם לבא לפניהם אע"פ שלא עיינו והוא בא וכמר גוטמאן לא רצה לעמוד מאחר שר"מ ור"י ראשי מדינה אינם שם א"כ כמ' גוטמאן העביר המועד ואתם כתבתם כאילו כמ' אהרון מסרב ושיהיה ראוי להחרימו וחסתם ויתחייב לעמוד בלבוב לדין ודי בזה אכן עמדו גם שניהם בלאדיזן וכל תביעותיו של גוטמאן לא הרויח כלום ואדרבא כמ' אהרן זכה כנגדו לגבות שני מאות זהו' רק שכמ' גוטמאן אמר שיביא ראייה מב"ד ונתנו לו זמן מעתה צאו וראו כמה גדלה הלשון הרע וכמה ספתה ופשתה ההבערה והכל בהיפך הארכתי כדי שמכ"ת לא יאמינו ולא ישמעו עוד לקול הטועים לכתוב כל מה שיבקש. ובדבר לאדיזן עצמו יקבל ג"כ כתב:

וצריך אני להודיע שמאז שמענו שרוצי' לקחת לשלי' ר' בער כהן מק"ק באר ושלחתי להם בה"ב מפה בכתב ובפה מלא ונתננו טעמים שלא יהיה השליש והבטיחו אותנו על זה שלא יהיה שליש ואעפ"כ הביאו אותו הנה וזה היה לנו למר' נפש מ"מ כשאמרנו להם שלא יקחוהו אמרו שיעשה בלא שליש והיינו מרוצים ולפסוק זה הפסק המונח פה וגם בזה די ושלום מאוד עד בלי די דברי או"נ ומחו' יום טוב ליפמן לוי העליר:

תוכן העניינים

שות איתן האזרחי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה