שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן עו · ה
והנה עדין יש מקום לצדד להתירא ע"פ הש"ס דע"ז (נ"ב ע"ב) בהא דאבני המזבח ששקצום אנשי יון דאמרינן החם הטעם דיצאו לחולין דכתיב ובאו בה פריצים וחללוה וא"כ ה"נ כיון שנשרף בידי עכו"ם במלחמה יצא מקדושתו וע' שיטה מקו' ב"מ (כ"ד) שהביא בשם תשו' הרמב"ם ז"ל דכל שהי' בגזירת המלך אפי' כתבי הקדש יצאו מקדושתן ע"ש וע' בנדרים (ס"ב ע"א) דאר"י כן לענין כ"ש וע' רש"י שם:
איברא דגם ז"א דכיון דאנן חוששין לקדושת הקרקע והרי קרקע אינה נגזלת ואינה יוצאת מקדושתה וכמ"ש הרמ"ע מפאנו ז"ל בתשו' (סי' כ"ה) לענין שאלה אם מחוייב הנכנס בטומאה במקדש בזה"ז וז"ל שם ומה שבקשת לפטור מטעם דכיון שחללוהו פריצים פקע קדושתי' לאו מילתא הוא כו' קרקע אינה נגזלת ואינה נאסרת וליכא למימר שתצא לחולין עכ"ל:
וע' עוד בריטב"א במס' מכות (י"ט ע"א) שכ' וז"ל וליכא לתרוצי דההיא דהתם דסבר קדשה לעתיד מיירי לענין קדושת הארץ לתרומות ומעשרות והכא דמיירי לענין קדושת הבית לא קדשה לעת"ל כי משבאו פריצים חללוהו דהא ליתא כו' דלמ"ד קדשה לעת"ל מקריבין אע"פ שאין בית כו' ע"ש והיינו ע"כ מטעם הנ"ל דקרקע אינה נגזלת, וע"ע במלחמות להרמב"ן ז"ל במס' ע"ז (נ"ב שם) שחלק על בעה"ח ז"ל שכ' דהא דובאו בה פריצים הוא מטעם מעילה שהרי הנביא התנבא כך על הבית והרי אין מעילה בקרקעות וגם ל"ש מעילה בעכו"ם וע"כ דגזה"כ הי' במקרש ע"ש:
וכן מצאתי בתשו' תשב"ץ (ח"ג סי' ה') לענין בהכנ"ס שנחרבה בידי עכו"ם שצידד בתחילה להתיר מטעם ובאו בה פריצים ושוב כ' דגזה"כ הוא במקדש דוקא פ"ש: