שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן עד · א
עוד בשנה שעברה נדרשנו בזה מאת ראש הפראזפקטאריום בווארשא אני וחברי והי' לנו אז ועידה בנדון זה יחד עם ועד הרבנים דק' ווארשא יצ"ו והחלטנו לאיסורא ואני כתבתי אז לדינא תשובה באריכות אל הועידה הנ"ל. ואעתיק פה עלי ספר מקצת הדברים הקלוטים עוד בזכרוני מאשר כתבתי אז:
הנה מעין שאלה זו נשאל כבר מהגאון נוב"י ז"ל והוא בתשו' יו"ד ח"ב (סי' ר"י) באחד שמת מחמת חולי האבן ונתוכתו הרבנים בעיר לונדון אם מותר לחתוך בגוף המת כדי להתלמד במקום אחר לצורך הצלת נפשות והשיב לאיסורא דיש בזה משום ניוול המת וכל שאין מונח חולה כזה ממש לפנינו לא מקרי פקוח נפשות דאם אתה קורא לזה ספק נפשות יהי' כל מלאכת הרפואה מותר בשבת וסיים שחלילה להקל בזה וכן הורה בפשיטות הגאון חת"ס ז"ל לאיסורא ע' בזה בתשו' חיו"ד (סי' של"ו:
וגדולה מזו ראיתי להגאון מהר"י עטלינגער ז"ל שצידד לאיסורא אפי' היכי שיש כבר חולה כזה לפנינו מטעם דאף דפקו"נ דוחה כל איסורין שבתורה מ"מ כיון דקיי"ל דכיון שמת נעשה תפשי מן המצות א"כ אין אנו רשאין לנוולו בשביל פקו"נ של זה ויש שפקפקו אז בהוראה זו אבל היינו רק משום דכבר איכא פקו"נ לפנינו אבל כל היכי שאין חולה לפנינו כולם הודו דאסור: