שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן עג · ז
ומה שתמה על הלח"מ בה' שגגות (פ"ט ה"ד) שהקשה על הרמב"ם ז"ל שכ' בדין אמרו לו שנים בעלת שפחה חרופה והוא אומר לא בעלתי דאינו מביא קרבן משום דיכול לומר לא גמרתי ותיפוק לי' דיכול לומר מזיד הייתי כמ"ש הרמב"ם ז"ל לענין חלב ותמה ע"ז כ"ת דהא בשפחה חרופה מביא על הזדון כשוגג יעי' בסו"ס מחנה אפרים בחי' הרמב"ם ז"ל שעמד בזה:
ומה שתמה במשל"מ ה' א"ב (פ"ד ה"א) מה שהאריך בדין ילדה ואח"כ נתגיירה אי טמאה לידה והאריך שם בביאור הירושלמי והוא גמ' מפורשת בבכורות (מ"ו ע"ב) כבר עמד בזה הגאון בדורו הר' אבוש מפרנקפורט זצ"ל בהגהת הרמב"ם ז"ל שם ע"ש:
ידידושת"ה: