שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן עג · ה
הנה ביארנו דעיקר הדין אי שרי לסתת ע"י כסף תליא בפלוגתא דר"י ור"נ הנ"ב אבל יש עוד מקום להסתפק לר' יהודא דאוסר גם ע"י כסף אי היינו לסתת דוקא אסור כמו פ"י ברזל או גם בנגיעה פוסל כמו ברזל דלגמרי אין חילוק בין ברזל לשאר מיני מתכות כיון דהפסול שמא יבא לצור בו צורה או יפסול וישאר באשפתות א"כ ממילא אסרו נגיעה בכל מתכות מה"ט ג"כ והנה במשנה דמדות (פ"ג מ"ה) תנן מביאין משם אבנים שלמות שלא הונף עליהם ברזל שהברזל פוסל בנגיעה ופגימה בכל דבר ופי' הרא"ש ז"ל דהיינו דפגימה פוסלת אפי' שלא ע"י ברזל ע"ש. ולכאורה יש מקום ללמוד מזה דיש חילוק בין ברזל לשאר מתכות עכ"פ לענין נגיעה שהרי בנגיעה תנן שהברזל פוסל ולא תני בכל דבר ורק כשנפגם ע"י שאר מתכות אז אסור אבל לא בנגיעה. וא"כ יהי' ראי' דאפי' לר"י עכ"פ נגיעה שריא בשאר מתכות דאל"כ חיך מוקי ר"א בר אהבה במס' יומא (ט"ז ע"א) סתמא דמדות כר' יהודא ע"ש:
ואכן גם זה ל"ק לפמ"ש הר"ש ז"ל במשנה שם דבכל דבר היינו גם ע"י אצבע או עץ ע"ש וא"כ שפיר י"ל דכל מתכות פוסל אפי' בנגיעה לר"י ולא בעי פגימה רק לענין אצבע או עץ וכמבואר שם:
ולפי"ז יש מקום להסביר המשנה דסוכה (מ"ח ע"א) שני ספלים של כסף היו שם במזבח ר' יהודא אומר של סיד היו ולא נודע במה פליגי ולהנ"ל א"ש דר"י לשיטתי' בזה דס"ל דגם כסף פוסל בנגיעה במזבח וא"כ מוכרח דלא היו של כסף אלא של סיד: