שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן עג · ג
ועדיין פש גבן לברורי דא"כ דלמה דקיי"ל כר' נחמי' שרי בשאר מתכות וא"כ תקשה להרמב"ם ז"ל דכיון דפוסק כר' נחמי' וכמ"ש בה' בהב"ח (פ"א ה"ח) א"כ איך פסק לדין זה דאבני מזבח ששקצום אנשי יון גנזום בית חשמונאי וכמבואר בה' בהב"ח (פ"ה ה"י) והלא הי' עצה ע"י שאר מתכות:
ואכן גם זה א"ש עפ"ד הריטב"א ז"ל בע"ז שם שהקשה לשי' הרמב"ן ז"ל דאפי' אם מבטל לע"ז פסול לגבוה משום דמאיס א"כ מאי פריך הש"ס דליתברינהו ותי' דלרוחא דמילתא נקט ק וא"כ ממילא ניחא להרמב"ם ז"ל דכיון דפסק כן דלא מהני ביטול לגבוה וכמבואר בדבריו בה' איסורי המזבח (פ"ד ה"ז) דאשרה שבטלה אין מביאים גזירים למערכה וא"כ ממילא ניחא מה שגנזום: