שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן עא · ג
ובאמת דהא אי ילפינן פרישה ממילואים מצינו פלוגתא דר"י ור"ל ביומא (ג' ע"ב) וס"ל לר"י דילפינן פרישה דכה"ג ביוה"כ ממילואים וא"כ כיון דיליף ר"י פרישה דיוה"כ ממילואים בע"כ דלשכת פרהדרין בקדש היתה וממילא אסור לו לדור שם עם ביתו אפי' אם לא נימא דבע"ק משתלח חוץ לב' מחנות דהא קדושת עזרה עלה א"כ אפי' אם נפרש קו' הגמ' דמביתו למה פירש היינו שיפרישוהו למחילות אין לדין זה שייכות עם הא דבע"ק משתלח משתי מחנות וכנ"ל דהא לשכת פרהדרין קדושת עזרה יש לה דמשם ודאי משתלח:
ומלבד זה לשי' הראב"ד ז"ל דלמאן דיליף ממילואים פרישת כה"ג בקדש היתה כמו במילואים א"כ ליכא לפרושי קו' הגמ' שיפרישוהו למחילה שתחת הר הבית דא"כ שוב לא תהי' פרישתו בקדש דהא מחילות לא נתקדשו וע"כ דקו' הגמ' דמביתו למה פורש היינו כחו שכ' התו"י יומא שם בשם הר"י ז"ל דנתיר לו לכה"ג לילך לביתו שעה אחת קודם שקיעת החמה כמו במילואים
וא"כ לר' יוחנן לשי' שוב הני תרי דיני דמחילות לא נתקדשו ובמ"ק משתלח אין להם שום שיכות אהדדי כיון דס"ל דילפינן ממילואים ולשכת פרהדרין בקדש היתה וכנ"ל:
ואכן בגמ' דיומא שם אמרינן ר"י מתני חדא לעשות לכפר קאי תרויהו איוה"כ ופריך והא"ר מניומי א"ר יוחנן כו' לעשות לכפר לעשות זה מעשה פרה לכפר זה מעשה יו"כ אלמא דילפינן גם פרישת כה"ג קודם שריפת הפרה ממילואים דהיינו שתי פרישות ומשני הא דרבי' והיינו דר"י בעצמו ס"ל דרק פרישת כ"ג קודם יוהכ"פ ילפינן ממילואים ופרישת פרה מעלה בעלמא ובשם רבי' ס"ל דגם פרישת כ"ג קודם שריפת הפרה ילפינן ממילואים ע"ש:
והנה זה פשוט דפרישת כהן השורף את הפרה לא היתה בקדש דהא במשנה דפרה איתא שהי' מפרישין הכהן השורף אח הפרה ללשכה שעל פני הבירה ובגמ' יומא (ב' ע"א) אמר ר' יוחנן דמקום הי' בהר הבית ובירה שמה הרי דלא היתה בקדש ומעתה נראה דלר"י בשם רבו דיליף פרישת כה"ג של יוה"כ ושל פרה מחד קרא דהיינו ממילואים ממילא כמו דפרישת כהן השורף את הפרה לא היתה בקדש כן פרישת הכ"ג קודם יו"כ ג"כ לא היתה בקדש אף דילפינן ממילואים וא"כ מצינן למימר אליבא דרבי' של ר"י דלשכת פרהדרין לא היתה בקדש: