שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן עא
ב"ה א' מטות תרפ"ד פה שטראסבורנ. כבוד ידידי הרב החה"כ באר מלא פלג כש"ת ה"ר מאיר ברונשוויב שליט"א הרב דק' שטראסבורג הבירה יצ"ו.
במה שדקדק כ"ת אתמול בלימוד השיעור בד' רש"י פסחים (ס"ז ע"ב) בהא דקאמר הגמ' שם מסייע לי' לר' יוחנן דאמר ר"י מחילות לא נתקדשו ובעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות וכ' שם רש"י ז"ל (בד"ה מחילות) הני תרתי מילי שמעינהו כי הדדי מרבי' וכי הדדי אמרינהו ע"ש:
וע"ז דקדק כ' דכיון דבעי רש"י ז"ל לתת טעם אמאי תנינהו בהדדי א"כ מאי תירץ דשמעינהו מרבי' הא כמו כן תקשי דמדוע אמרינהו רבי' להנך תרתי מילי מחילות לא נתקדשו ובעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות אהדדי:
תשובה
א
הנלענ"ד בזה דבאמת אליבא דר"י הני תרי דיני אין להם שייכות אהדדי ורק לשי' רבי' דר"י תליין בהדדי וכיון דשמעם כך מרבי' אמרם גם ר' יוחנן ביחד:
דהנה לכאורה נראה בפשיטות דשפיר שייך דין זה דמחילות לא נתקדשו להא דבעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות עפ"ד הש"ס דיומא (ו' ע"א) מביתו למה פורש תניא ריב"ב אומר שמא תמצא אשתו ספק נדה ופירש"י ז"ל דאמאי הצריכוהו להפרישתו מביתו תבא אשתו שם שהרי ע"כ לשכת פרהדרין לא היתה קדושה דאין ישיבה בעזרה כ"ש שכיבה. וע"ז הקשו שם התוס' דהיאך מצינן לומר דתבא אשתו עמו ללשכת פרהדרין והא נהי דלא קדשה כקדושת עזרה מ"מ קדושת הר הבית יש לה והרי גם מהר הבית בעל קרי משתלח דקיי"ל בעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות ותירצו ע"ז דמביתו למה פירש היינו דהול"ל שיפרישוהו למחילה אחת בהר הבית דהרי קיי"ל מחילות לא נתקדשו עכ"ל התוס' שם ע"ש:
וא"כ א"ש בפשיטות הא דקאר"י הני תרתי מילי בהדדי דכיון דר"י בעי לחדש דבע"ק משתלח חוץ לשתי מחנות וא"כ תקשה לי' ברייתא דריב"ב דפרישת כה"ג מביתו הי' משום שמא תמצא אשתו ספק נדה הא נהי דלא קדשה בקדושת עזרה אבל עכ"פ יש לו קדושת הר הבית והרי לר"י בע"ק משתלח חוץ לשתי מחנות וע"ז קאמר הדין השני דמחילות לא נתקדשו וכפי' התוס' ז"ל הנ"ל דמביתו למה פורש היינו שיפרישהו למחילה שתחת הר הבית וא"כ שפיר תליין הני תרי דיני בהדדי:
ב
ואכן נראה דזה תליא בהא אי אמרינן דלשכת פרהדרין קדשה או לא דאם נימא דלשכת פרהדרין לא קדשה בקדושת עזרה וכפי' רש"י ביומא שם א"כ אי לאו האי דינא דבע"ק משתלח חוץ לשתי מחנות מצינן למימר דפי' הגמ' דמביתו למה פורש הוא דאמאי הצריכוהו להפרישו מביתו תבא אשתו אצלו מלשכת פרהדרין כיון דלא נתקדשה בקדושת עזרה ואין אנו צריכים לפרש קושית הגמ' שיפרישהו למחילה שתחת הר הבית וא"כ לא נדע דין זה דמחילות לא נתקדשו רק אחרי דס"ל לר"י דבע"ק משתלח חוץ לשתי מחנות א"כ קו' הגמ' דמביתו למה פירש היא לאו שתדור עם ביתו בלשכת פרהדרין דהא אפי' אם רק קדושת הר הבית יש לה אסור לו להיות דהא משתלח חוץ לב' מחנות וע"כ דהש"ס מקשה שיפרישהו למחילות שתחת הר הבית וכתוס' יומא הנ"ל וא"כ שפיר תליא הך דינא דמחילות לא נתקדשו בהא דבע"ק משתלח חוץ לב' מחנות:
אולם אם נאמר דלשכת פרהדרין קדש היתה א"כ אפי' אם לא נימא דמשתלח חוץ לב' מחנות בע"כ עלינו לפרש קו' הגמ' דמביתו למה פורש היינו שיפרישהו למחילות משום דלא נתקדשו דהא בלשכת פרהדרין עצמה פשיטא דאסור כיון דקדושת עזרה יש עלה דהיינו מחנה שכינה דמשם ודאי משתלח בע"ק. וא"כ שוב הני תרי דיני אין להם שום שייכות אהדדי:
והנה הראב"ד ז"ל (בפי' למס' תמיד) כתב דבאמת היתה הלשכת פרהדרין קדש ואי קשיא הא קיי"ל דאין ישיבה בעזרה וא"כ היאך הותר לו לכה"ג לישן שם ע"ז תי' דהיכי דלא אפשר שאני וכיון דפרישת כה"ג צריכה להיות למקום קדוש משום דילפינן ממילואים משום דלא אפשר שרי כשעת מילואים דכתיב שם תשבו ע"ש:
הנך רואה מדברי הראב"ד ז"ל אלו דאם ילפינן פרישת כה"ג קודם יה"כ מילואים בע"כ עלינו לומר דפרישתו היתה בקודש כמו במילואים וא"כ לשכת פרהדרין קדש היתה:
ג
ובאמת דהא אי ילפינן פרישה ממילואים מצינו פלוגתא דר"י ור"ל ביומא (ג' ע"ב) וס"ל לר"י דילפינן פרישה דכה"ג ביוה"כ ממילואים וא"כ כיון דיליף ר"י פרישה דיוה"כ ממילואים בע"כ דלשכת פרהדרין בקדש היתה וממילא אסור לו לדור שם עם ביתו אפי' אם לא נימא דבע"ק משתלח חוץ לב' מחנות דהא קדושת עזרה עלה א"כ אפי' אם נפרש קו' הגמ' דמביתו למה פירש היינו שיפרישוהו למחילות אין לדין זה שייכות עם הא דבע"ק משתלח משתי מחנות וכנ"ל דהא לשכת פרהדרין קדושת עזרה יש לה דמשם ודאי משתלח:
ומלבד זה לשי' הראב"ד ז"ל דלמאן דיליף ממילואים פרישת כה"ג בקדש היתה כמו במילואים א"כ ליכא לפרושי קו' הגמ' שיפרישוהו למחילה שתחת הר הבית דא"כ שוב לא תהי' פרישתו בקדש דהא מחילות לא נתקדשו וע"כ דקו' הגמ' דמביתו למה פורש היינו כחו שכ' התו"י יומא שם בשם הר"י ז"ל דנתיר לו לכה"ג לילך לביתו שעה אחת קודם שקיעת החמה כמו במילואים
וא"כ לר' יוחנן לשי' שוב הני תרי דיני דמחילות לא נתקדשו ובמ"ק משתלח אין להם שום שיכות אהדדי כיון דס"ל דילפינן ממילואים ולשכת פרהדרין בקדש היתה וכנ"ל:
ואכן בגמ' דיומא שם אמרינן ר"י מתני חדא לעשות לכפר קאי תרויהו איוה"כ ופריך והא"ר מניומי א"ר יוחנן כו' לעשות לכפר לעשות זה מעשה פרה לכפר זה מעשה יו"כ אלמא דילפינן גם פרישת כה"ג קודם שריפת הפרה ממילואים דהיינו שתי פרישות ומשני הא דרבי' והיינו דר"י בעצמו ס"ל דרק פרישת כ"ג קודם יוהכ"פ ילפינן ממילואים ופרישת פרה מעלה בעלמא ובשם רבי' ס"ל דגם פרישת כ"ג קודם שריפת הפרה ילפינן ממילואים ע"ש:
והנה זה פשוט דפרישת כהן השורף את הפרה לא היתה בקדש דהא במשנה דפרה איתא שהי' מפרישין הכהן השורף אח הפרה ללשכה שעל פני הבירה ובגמ' יומא (ב' ע"א) אמר ר' יוחנן דמקום הי' בהר הבית ובירה שמה הרי דלא היתה בקדש ומעתה נראה דלר"י בשם רבו דיליף פרישת כה"ג של יוה"כ ושל פרה מחד קרא דהיינו ממילואים ממילא כמו דפרישת כהן השורף את הפרה לא היתה בקדש כן פרישת הכ"ג קודם יו"כ ג"כ לא היתה בקדש אף דילפינן ממילואים וא"כ מצינן למימר אליבא דרבי' של ר"י דלשכת פרהדרין לא היתה בקדש:
ד
ומה מאד נכונים עתה ד' רש"י ז"ל בפסחים (ס"ז ע"ב) הנ"ל במ"ש הני תרי מילי שמעינהו ר"י אהדדי מרבי' וכי הדדי אמרינהו:
דלר"י בעצמו אין לשני דינים אלו שום שייכות דכיון דיליף ממילואים רק חדא פרישה דהיינו ליו"כ א"כ ע"כ דלשכת פרהדרין בקדש היתם וכד' הראב"ד דמס' תמיד הנ"ל וא"כ הא דפריך מביתו למה פורש אפי' אם נפרש דהיינו שיפרישהו למחילות משום דלא נתקדשו זהו אפי' אם אינו משתלח חוץ לב' מחנות דהא הלשכה עצמה קדושת עזרה יש לה וכנ"ל וממילא אין שום שייכות להני תרי דיי בהדי הדדי:
ורק הא דאמרינהו ר"י בהדדי הוא משום דשמעינהו כהדדי מרבו ולרבו באמת יש להם שפיר שייכות זע"ז כיון דיליף ממילואים גם פרישת כהן השורף את הפרה ושם בע"כ לאו דקדש היתה וכנ"ל וא"כ ממילא ה"ה לפרישת כה"ג קודם יוה"כ דהיינו לשכת פרהדרין לא היתה בקדש וא"כ נפרש קו' הגמ' דמביתו למה פירש היינו שיפרשהו למחילות ובלשכה עצמה אסור לו להיות אף דאין עלי' קדושת עזרה משים דבע"ק משתלח חוץ לב' מחנות וכמו שפי' התוס' יומא הנ"ל ומפתה תליין הני דיני אהדדי אליבי' ולכך ניחא במה שאמרינהו רבו כאחד ודו"ק: