שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן סט
ידידי הרב הגדול החו"ב וכו' הר' מנחם שליט"א מ"מ ומו"ץ דק' טארנאפאל יצ"ו.
אשר שאלני לבאר דברי הרמב"ן ז"ל במלחמות במס' שבת (פ"ב) שכ' וז"ל תניא סדין בציצית ב"ש פוטרין כו' וטעמי' דב"ש דלית להו סמוכין למשרא כלאים בציצית כו' ואם תשאל והלא לכו"ע במשנה תורה דרשינן סמוכין תשובתך קסברי ב"ש אדרבה לא בא הכתוב אלא להזהיר על הכלאים בציצית שלא תאמר יבא עשה וידחה ל"ת עכ"ל:
ותמה בזה דהא ע"כ לב"ה דדרשי סמוכין להיתרא קשיא ג"כ קושיא זו דדילמא קרא לאיסורא אתא וע"כ מוכרח לומר כסברת התוס' יבמות (ד' ע"א) דלאיסורא לא איצטרך קרא דמהיכי תיתי לומר דעשה דול"ת דאיצטרך קרא למיסר וא"כ לפי סברא זו אכתי קשה לב"ש אמאי לא דרשי סמוכין להיתרא עכ"ק:
תשובה
א
לפי דרכו יש להקשות מדברי הרמב"ן ז"ל עצמו שכ' בחי' יבמות שם בהדיא כדברי התוס' הנ"ל דמשו"ה דרשינן סמוכין להיתרא ולא לאיסורא משום דאי לאיסורא לא איצטרך קרא דמהיכי תיתי לן בעלמא דעשה דול"ת דאיצטרך קרא למיסר וא"כ דברי הרמב"ן ז"ל סתרי אהדדי:
והנ"ל בס"ד העיקר מה דפליגי ב"ש וב"ה דב"ש פוטרין סדין בציצית וב"ה מחייבין בסברא זו פליגי אי דרשינן סמוכין להיתרא או לאיסורא ולשי' אזלי:
דבש"ס דחגיגה (ו' ע"א) ת"ר ב"ש אומרים הראי' שתי כסף והחגיגה מעה כסף שהראי' עולה כולה לגבוה מה שאין כן בחגיגה וב"ה אומרים הראי' מעה כסף וחגיגה שתי כסף שחגיגה ישנה לפני הדיבור משא"כ בראי' ומפרש התם בגמ' דבהא פליגי דב"ש סברי עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת ראי' הואי ומשו"ה ראי' נמי ישנה לפני הדיבור וב"ה סברי עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי אבל ראי' ל"ה לפני הדיבור ע"ש:
והנה בסוגיין דיבמות (ה' ע"ב) פריך הש"ס דנילף דעשה דוחה ל"ת ואפי' י"ב כרת ממילה ותמיד דדחו שבת ומשני מה להני שכן ישנן לפני הדיבור ואליבא דמ"ד עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי ע"ש:
וא"כ מעתה לב"ה לשי' דס"ל עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי והויא תמיד לפני הדיבור וא"כ שוב אין שום ילפותא דעשה דוחה ל"ת רק מכלאים בציצית וא"כ ע"כ סמוכין להיתרא אתא דאי לאיסורא לא איצטרך קרא דמהיכי תיתי לן כלל דעשה דול"ת דיהי' צריך קרא לאיסורא, אבל ב"ש לשי' דס"ל עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת ראי' הואי וא"כ תמיד ל"ה לפני הדיבור וא"כ שפיר, כ' הרמב"ן ז"ל דלב"ש איצטרך קרא למיסר כלאים בציצית דאי לאו קרא שפיר הוה ילפינן מסברא להיתרא דהוה אמינא למילף ממילה ותמיד דדחיין שבת ואין לומר דמה להני שכן לפני הדיבור דהא לב"ש תמיד לה' לפני הדיבור:
ויש לכוין זה ג"כ במתק לשונו של רש"י ז"ל במנחות (מ' ע"א) שכ' וז"ל ב"ש פוטרין מן הציצית דלא דרשינן סמוכין למשרי כלאים בציצית דהיינו כדברי הרמב"ן י"ל הנ"ל דלא דרשי סמוכין למשרי דוקא רק אדרבה דרשי להיפך לאיסורא וכדי ליישב קושית התוס' והרמב"ן ז"ל דהא במשנה תורה לכו"ע דריש דלזה כ' דלא דרשי למשרי דוקא ע"ש:
ב
ובהיותי בזה אמרתי ליישב עוד מה שהקשה הרמב"ן ז"ל במלחמות שם בהא דתני סדין בציצית ב"ש פוטרין וב"ה מחייבין דאמאי לא קתני אוסרין ומתירין וכן רש"י ז"ל במנחות שם הקשה כן:
והנ"ל בזה עפ"ד הטור בה' כלאים (סי' ש') דל"ה חיבור לענין כלאים אא"כ עושה ב' קשרים ואינן על שפת הבגד ותמה בזה הדרישה ז"ל שם מהא דאמרינן במס' מנחות (ל"ט ע"א) ש"מ קשר עליון דאורייתא דאי סלקא דעתך לאו דאורייתא כלאים בציצית היכי משכחת לה ע"ש והשתא להטור ז"ל מה בכך דקשר עלון דאורייתא הא אכתי לענין כלאים ל"ה חיבור ע"ש. וכן הקשה גם הטו"ז ז"ל שם והמג"א בה' ציצית (סי' י"א סקי"ג):
וליישב זה נראה בפשיטות פפ"ד הגהת מרדכי במס' חולין (פ"א) שכ' לתרץ דעת רבינו אלי' ז"ל דצריך לקשור קשר של תפילין בכל יום והקשו עליו התוס' ז"ל דא"כ אמאי אסור לקשור תפילין בשבת הא ל"ה קשר של קיימא ותי' בהג"מ שם דאף דבעלמא קיי"ל דבעינן בשבת קשר שיעמוד לימים רבים מ"מ הכא בתפילין כיון דבעינן בהו קשר וחשבינן זה לקשר ממילא אמרינן מיגו דהוי קשר לגבי תפילין הוי נמי קשר לגבי שבת ע"ש:
וא"כ לפ"ז א"ש דשפיר מדייק הש"ס דקשר עליון דאורייתא דאי לא בעינן כלל קשר בציצית ממילא ל"ה כלאים אבל כיון דקשר עליון דאורייתא ממילא אף דבעלמא לענין כלאים ל"ה כה"ג קשר מ"מ בציצית חשיב קשר גם לגבי כלאים מטעם מינו כמו לענין תפילין בשבת (וע' בישוי"ע שכ' סברא כזו לענין שוע טוי ונוז מדעתי' דנפשי' ולא הביא דברי הגהת מרדכי הנ"ל]:
וא"כ מעתה ממילא מיושבת שפיר קושית רש"י ורמב"ן ז"ל בהא דתני ב"ש פוטרין וב"ה מחייבין ולא קתני אוסרין ומתירין דהא בש"ס דיבמות (ג' פ"א) פריך כעין זה על משנה דחמש עשרה נשים פוטרת צרותיהן מאי אריא דתני פוטרת ליתני אוסרת ומשני כיון דבמקום מצוה הוא דאסורה צרה שלא במקום מצוה שריא משו"ה תני פוטרת עיי"ש:
וא"כ ה"נ בכלאים בציצית דבאמת ל"ה קשר כלל כה"ג ולא קחשיב כלאים ועיקר האיסור הוא רק במקום מצוה דציצית דאז אמרינן מיגו דהוי קשר לענין ציצית הוי נמי קשר לענין כלאים וא"כ אינו אסור רק במקום מצוה א"כ ממילא א"א למתני אוסרין אלא פוטרין:
ידידו: