שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן סב · ה
עוד נראה לציין לסניף היתר חדש דכשר הגט גם בלא שם אבי האשה עפמ"ש האו"ז (בסי' תשמ"ה) בשם הרבינו שמחה הטעם למה צריך להזכיר שמו ושמה בגט והרי גם בסוטה בעינן לשמה ואפ"ה א"צ להזכיר דשאני סוטה דסתמא כשר אבל גט דסתמא אף דלא אינתיקא לשם אשה אחרת פסול לכן בעינן שמו ושמה ע"ש:
והנה בש"ס זבחים (ב' ע"ב) פריך רבא מ"ש דזבחים סתמן כשרין ובגט סתם פסול ומשני זבחים סתמן לשמן הן עומדין אשה לאו לגירושין עומדת וכ' התוס' שם דאפי' אם זינתה מ"מ לאו להתגרש בגט זה עומדת ועוד דאפשר שלא תתגרש ולא תשמשנו ע"ש:
ומעתה בגט דמומרת דהחיוב לגרשה לזכותה שתדון כפנוי', וכמבואר בפסקי מהרא"י הנ"ל וא"כ ע"כ מוכרח לגרשה והיא עומדת להתגרש וממילא ל"ש תי' הב' של התוס' וגם התי' הראשון של התוס' דלא להתגרש בגט זה ל"ש הכא דכיון דאין ידוע כלל שם אבי' א"כ א"א להתגרש בגט אתר דמ"ש גט זה מגט אחר א"כ שוב דומה לזבחים דסתמן כשרים ושוב ל"ב כלל שמו ושמה לד' האו"ז הנ"ל:
ואף דבשמו ושמה אין לסמוך בזה דהא איכא טעמים אחרים בהא דבעינן שמו ושמה כמ"ש הרמב"ן ז"ל בחי' גיטין (י"ט) משום דכתיב ספר כריתות ובעינן ספירת דברים וא"א לספר אלא בכותב שמו ושמה וכן מבואר בר"ן ז"ל שם וע' בחו"ג שכ' דלפ"ז גם שם האשה מדאורייתא ואף דבתשו' דברי חיים (חדא סר סרו) הוכיח דגם בלא שם האשה הוי ספירת דברים הרי עיקר טעמא משום שהגט יוצא מתח"י משא"כ בנ"ד שאנו עושין שלית לקבלה והוא מקבלו ל"ש סברא זו ודו"ק:
וע"ע בתשו' הרשד"ם באהע"ז (סי' רמ"ד) שכ' על גט מופר שלא נודע שם אביו וז"ל איני נודע למה נסתפקתם בזה אחרי שהרשב"א ז"ל גדול הפוסקים האחרונים התיר זה והכריח כן בטעם נכון שאם הי' שם האב מעכב אז ל"ה לי' תקנה לגרש וכן אסופי א"ו דאינו מעכב וכן אנו עושים מעשים בכל יום:
תבנא לדינא שיזכה לה גט ויכתוב וכל שום וחניכא דאית ליכי אבל לא יכתוב דאית ליכי ולאבהתיכי כדרך שרגילין לכתוב דכיון דאין כותבין עיקר שם האב גם החניכא אין כותבין וכמ"ש הג"פ והובא גם בפת"ש (סי' קכ"ט סק"ב):
ידידו: