שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן נח · א
הרמב"ם ז"ל בפהמ"ש במס' שבת (קל"ג ע"א) כ' וז"ל פורעין הוא כאילו אמר קורע הקרום שעל הערלה וכן מבואר מדברי הרבינו חננא ז"ל במס' שבת (קל"ז ע"ב) בהא דאמרינן התם מל ולא פרע כאלו לא מל כ' וז"ל מי שמל ולא פרע את המילה כלומר לא קרע את העור וגילה את העטרה כאלו לא מל עכ"ל. וכן הובא בלשון הזה באור זרוע סי' צ"ז. והרי מבואר בהדיא דקריעה מעכבת:
והר"א מנרבונא ז"ל בס' האשכול בה' מילה כ' ג"כ כן דפורעין היינו קורעין והביא ראי' ברורה ע"ז מהמדרש וז"ל שם (בסי' ל"ז) פורעין פי' בצפורן כדאיתא במדרש צפרנים לעשות פריעה כו' וכונתו לדברי המדרש הובא בילקוט תהלים (סי' שכ"ג) על פסוק כל עצמותי תאמרנה אמר דוד אני משבחך בכל אברי ומקיים בהם המצות צפרנים לעשות בהם פריעה ומליקת העוף כו' ע"ש:
וכן נוטין דברי הזוה"ק בראשית (צ"ג ע"ב) לא שליטו שאר עמין על ישראל אלא כד בטילו מיני' קיימא דא ומה בטילו מיני' דלא אתפרען ולא אתגליין כו' והיינו דתניין דאמר קב"ה ליהושע וכי ישראל אטימון אינון ולא אתפרעו ולא אתגלייא כו' ועד דאתפרעו ואתגלייא האי ברית לא אעלו לארעא ולא אתכנעו שונאיהון עכ"ל הרי דמדייק ג"פ פריעה וגם גילוי ומבואר דפריעה היינו קריעה: