אור ברסלב

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן נח

סימן נז

שוכט"ס לכ' ידידי הרב החסיד החו"ב בו"ק פאר היחס כש"ת ה"ר אלעזר רוקח שליט"א בעיר דראדהאביטש יצ"ו.

ע"ד שאלתו בדין מצות פריעה אשר מוהל אחד בקהלתו עושה הפריעה בלי קריעה בצפורנים רק חותך באופן זה שבקל נתגלה אח"כ העטרה ועבר ויכוח בזה בין המוהלים שמה אי פריעה היינו רק מלשון התגלות או מלשון קריעה עכת"ד:

תשובה

א

הרמב"ם ז"ל בפהמ"ש במס' שבת (קל"ג ע"א) כ' וז"ל פורעין הוא כאילו אמר קורע הקרום שעל הערלה וכן מבואר מדברי הרבינו חננא ז"ל במס' שבת (קל"ז ע"ב) בהא דאמרינן התם מל ולא פרע כאלו לא מל כ' וז"ל מי שמל ולא פרע את המילה כלומר לא קרע את העור וגילה את העטרה כאלו לא מל עכ"ל. וכן הובא בלשון הזה באור זרוע סי' צ"ז. והרי מבואר בהדיא דקריעה מעכבת:

והר"א מנרבונא ז"ל בס' האשכול בה' מילה כ' ג"כ כן דפורעין היינו קורעין והביא ראי' ברורה ע"ז מהמדרש וז"ל שם (בסי' ל"ז) פורעין פי' בצפורן כדאיתא במדרש צפרנים לעשות פריעה כו' וכונתו לדברי המדרש הובא בילקוט תהלים (סי' שכ"ג) על פסוק כל עצמותי תאמרנה אמר דוד אני משבחך בכל אברי ומקיים בהם המצות צפרנים לעשות בהם פריעה ומליקת העוף כו' ע"ש:

וכן נוטין דברי הזוה"ק בראשית (צ"ג ע"ב) לא שליטו שאר עמין על ישראל אלא כד בטילו מיני' קיימא דא ומה בטילו מיני' דלא אתפרען ולא אתגליין כו' והיינו דתניין דאמר קב"ה ליהושע וכי ישראל אטימון אינון ולא אתפרעו ולא אתגלייא כו' ועד דאתפרעו ואתגלייא האי ברית לא אעלו לארעא ולא אתכנעו שונאיהון עכ"ל הרי דמדייק ג"פ פריעה וגם גילוי ומבואר דפריעה היינו קריעה:

ב

וראה זה מצאתי לפוסק קדמון האבן ירחי ז"ל שכבר הי' כזה לעולמים שמוהל אחד התעקש לומר דפריעה היינו רק גילוי והכה על קדקדו והעבירו וז"ל שם (בדף נ"ט) מה ששנינן המל ולא פרע כאלו לא מל פירשו כל חכמי ישראל ולא פרע ולא קרע שאחרי שמל אותו קורע בצפרני ידיו בגודל ואצבע את העורות העליונים כו' שאלמלי גילוי בעלמא כמו ופרע את ראש האשה כאשר שמעתי מפי הדיוט אחד כו' מתערל הילד כבתחלה כו' ואני העבד העברתי את המוהל ההוא במדינת בירגוש ונתתי אחר תחתיו זכרה לי אלקי לטובה עכ"ל:

ובכן חלילה לשום מוהל לשנות מקבלה שבידנו ואפי' אם לא הי' זה מצד הדין אלא מנהג בעלמא חלילה לשום בר ישראל לשנות מנהג ישראל ובש"ס דפסחים (נ' ע"ב) מבואר דיש בו משום אל תטוש תורת אמך ובספרי (פ' ראה) מבואר עוד דע"ז נאמר אשר לא ידעת אתה ואבותיך. וכמה חשו רבותינו ז"ל לכל מנהג בישראל עד כי המהרי"ל ז"ל הצדיק עליו הדין שמתה בתו ר"ל על ששינה מנהג באמירת פיוט וכמ"ש בה' יוה"כ ע"ש, וכן הב"ח ז"ל באו"ח (סי' ס"ח) כ' שאחד ביטל הקרובץ ולא הוציא שנחו. וכבר אחז"ל ביבמות (ק"ב) דאפי' אם יבא אלי' ויאמר אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל ע"ש. ובפרט אחרי שביארנו מדברי רבותנו ז"ל שהדין כך הוא דיפרע ע"י קריעה ועוד כיון שרוב המוהלים נוהגים כך אם כן מוהל זה עובר גם משום לתא דלא תתגודדו וכמבואר ברמב"ם ה' עכו"ם (פ' ט"ז) וע' מג"א (סי' תצ"ג) בזה:

ושו"ר בתשו' להגאון מהר"י עטלינגער ז"ל שבימיו רצה ג"כ מוהל לחדש כזאת והביא שמה מדעתי' דנפשי' הראי' מהמדרש שהביא האשכול הנ"ל וסיים וז"ל ולכן המשנים עשיית הפריעה ע"י צפורן לא בלבד שמשנים מנהג ישראל אלא גם תקנה שתקנו רז"ל מימים קדמונים ושנתפשטה בכל ישראל ואפשר שמשנים קבלת מרע"ה ועליהם נאמר הפורעים העם לשמצה שומר נפשו ירחק מהם עכ"ד:

וע"ע בלשון הרמב"ם ז"ל בה' מילה (פ"ב) וכ"ה בטושו"ע (סי' רס"ד) דפורעין בצפורן ויותר מזה מבואר ברמ"א יו"ד (סי' שצ"ג) דמותר לתקן צפרניו אפי' בימי אבלו ר"ל ע"ת. וגם יש לו מקום בקבלה דהצפורן יבטל הקליפה ע"ד מהרסיך ומחריביך כו' ע' בזה בגלי רזיא:

ורואה אני פריצותא יתירא בהמתחכם לעשות חדשות ואם בזדון יעשה ודאי על הב"ד להעבירו מאומנותו אבל אם כשגגה היא מלפניו תעמידוהו על האמת. והי בזה שלו':

ידידו"ש:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה