שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן נה · ו
ולפום ריהטא עלה בלבי להעיר עוד בהיתר בכור זה ע"פ הש"ס דע"ז (נ"ב ע"ב) בהא דאבני המזבח ששקצום אנשי יון דאר"פ התם קרא אשכח ודרש דכתיב ובאו בה פריצים וחללוה וכן אמרינן התם דבקשו לגנוז דינרא הדריינא מפני טבעה של ירושלים עד שמצאו לה מקרא מן התורה שהוא מותר ובאו בה פריצים וחללוה וערש"י שם דכיון שנכנסו עכו"ם להיכל יצאו כליו לחולין וכיון דנפקי לחולין קנינהו בהפקירא והו"ל דידהו וכשנשתמשו לעכום נאסרו הרי מבואר דמיד שבאו בה פריצים אפי' קודם שנשתמש יצאו לחולין:
וכה ראיתי להגאון מהר"א ז"ל בתשו' יד אלי' בנידון שאלה ששלל עכו"ם תכריכי המת שצידד להיתרא מהאי טעמא דבאי בה פריצים וחללוה:
וכן צידד בתשו' תשב"ץ ח"ג (סי' ה') בענין בהכנ"ס שנחרבה ע"י עכום שכ' דהא דבאו בה פריצים אינו רק בקדושת המקדש אלא בכל דבר שבקדושה ע"ש:
וא"כ נחזי אנן בנ"ד בדין בכור דהוא קדושת הגוף אי שייך בי' הא דובאו פריצים והי' נראה דיהי' זה תליא בפלוגתא שבין הבעה"מ והרמב"ן ז"ל בע"ז שם שדעת בעה"מ ז"ל דלא מהני הא דובאו פריצים רק בקדושת דמים ולא בכ"ש וקרבנות מטעם דהא דובאו בה פריצים הוא מטעם מעילה דע"י מעילה יצא לחולין ומשו"ה בקרבנות וכלי שרת לא מהני דהא קיי"ל דבבהמה וכ"ש יש מועל אחר מועל ומה"ט כ' דלא שייך זה רק בפריצי ישראל והרמב"ן ז"ל חולק ע"ז וס"ל איפכא דהא דובאו בה פריצים ע"י עכו"ם דוקא דלאו מטעם מעילה הוא ומשו"ה מהני אפי' בקרבנות וכ"ש אף דיש בהוא מועל אחר מועל ואפי' במזיד אף דלא שייך מעילה ע"ש. וא"כ לפ"ז הי' תלוי דין זה בפלוגתא שבין בעה"מ והרמב"ן ז"ל דלשי' הרמב"ן ז"ל ע"י גזילה דנכרי אפי' בהמה וכ"ש יוצאין לחולין: