שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן נה · ב
ומלבד כל אלה הנה יש לצדד בנ"ד דאפי' הולד עצמו אץ בו קדושת בכור מכמה טעמים:
התה"ד בפסקים (סי' ק"ל) כ', וז"ל ההיא מתני' דבכורות מייתי לה תלמודא פא"נ ומסיק רבא התם דטעמא הוא דמשום דאי לא יהיב לי' ישראל זוזי אתי עכו"ם ותפיס לה לבהמה ואי לא אשכח בהמה תפיס לה לולד כו' ומקשים עלה התוס' שם דמ"ש מבהמת ארנונא דפ"ק דפסחים לל"ק דרבא דהיכי דמצי מסלק לי' חייבת בבכורה ול"פ לי' מה"ט ומתרצים דהתם שאני לפי שגוף הבהמה של ישראל הי' אבל הכא גוף הבהמה של העכו"ם היתה כל כמה דאית לי' לעכו"ם צד זכי' באם תמצי לומר בגזל פטור בבכורה עכ"ל:
והן אמת שהמשאת בנימין ז"ל בתשו' (סי' ל"ה) כ' שלא מצא שום רמז לא בתלמוד ולא בתוס' כדברי מהרא"י ז"ל הנ"ל ולא אשכחן אלא היכי דמצי הנכרי לסלוקי בזוזי מצד הדין אז הוי יד נכרי באמצע אבל לא היכי דלא מסלק לי' אלא מצד גזל ואלמות ע"ש:
וע' ג"כ בתשו' עה"ג (סי' ק"ב) שעלה בדעתו להביא ראי' לדברי התה"ד מהא דפסחים דאמר רבא לבני מחוזא בעירו חמירא דבני חילא כיון דאילו מיגנב בעיתו שלימו כו' שפי' הרמב"ם ז"ל דהיינו שאין הישראל חייב באחריותו אלא הנכרי הוא אלם ומכח אלמותו צריך לשלם לו וכ"ה בטור או"ח (סי' ת"מ) הרי דכח באלמות מהני והו"ל יד נכרי באמצע ואכן דחה זה דשאני התם שריבה רחמנא לא ימצא כדמסיק התם משא"כ לענין בכורה וכ' ג"כ שלא מצא כדברי התה"ד ז"ל בתוס':
ואכן בתשו' צמח צדק (סי' ס"ב) כ' דדין זה דאלמות יש לו מקור נאמן בגמ' דחולין (ל"ט ע"ב) חזינן אי גברא אלמא היא דלא מצי מדחי לי' אסור ע"ש והביא ג"כ דברי התה"ד הנ"ל וכ' דאף שלא נמצא כן בתוס' אפשר דכך הי' כתוב בתוס' שלפניו וגם לעיקר דדינא הא מבואר בגמ' אי אלמא הוא כו' ע"ש וכ"כ עוד שם (בסי' ס"ג):