אור ברסלב
שות אור המאיר סימן נב › א

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן נב · א

סימן נב

עיקר הדבר באמת חידוש שלא עמד שום פוסק בזה ומה שנראה ליישב לחומר הנושא הוא:

דהנה יש להקשות לשי' הרז"ה ז"ל דהא דקיי"ל כל עבודות יוה"כ אינן כשירות אלא בכהן גדול קאי אף אהני עבודות שאין מיוחדות ליום זה דוקא א"כ למה לי קרא דוכל אדם לא יהי' באה"מ תיפוק לי' דהו"ל ביאה ריקנית וחייב ממילא משום לאו דאל יבא בכל עת אל הקדש:

והתוס' ישנים במס' יומא (י"ב ע"ב) אהא דאמרינן התם דאבנטו של כהן הדיוט ביוה"כ הי' של בוץ הקשו לשי' הרז"ה ז"ל הנ"ל דלמה לי' לכה"ד ביוה"כ אבנט כלל הא לא הי' לו עבודה כלל ותי' דאיצטרך לשני גזירים ע"ש והרי סידור הגזירים הי' בעזרה וא"כ נמצא דבאה"מ ל"ה שום עבודה וא"כ ממילא הו"ל ביאה ריקנית:

וליישב זה אמרתי ע"פ הש"ס דגיטין (נ"ד ע"ב) דכהן נאמן לומר זבחים שעשיתי ביום פלוני נתפגלו שהרי התורה האמינתו ביוה"כ דכתיב וכל אדם לא יהי' באה"מ ואי לאו דמהימן אע"ג דשמעני' דקאמר פיגול לא מהימן דדילמא לבתר עבודה קאמר וע' תוס' שם ובפנ"י שביאר דהיינו דמדאמרה תורה שלא יהי' אדם באה"מ ואיך נעשה אם יאמר הכה"ג פיגלתי והרי אז לא יהי' הוא רשאי לעבוד הלאה ואנחנו לא נאמין לו וגם בכהן אחר אי אפשר ביוה"כ וע"כ מדאמרה תורה וכל אדם לא יהי' באה"מ מוכרת דכהן בעצמו נאמן ע"ש, והיוצא מזה דאלמלא הזהירה תורה בהאי דוכל אדם לא יהי' באה"מ הו"א דאינו נאמן לפגל וא"כ הי' נמצא דבעינן דוקא שיהי' אחר עמו לראות בשעת עבודה. וא"כ שפיר מיושב אפי' לשי' הרז"ה הנ"ל דאיצטרך וכל אדם דאל"כ הו"א שיהי' שם אדם דוקא לראות אם יפגל ושוב ל"ה ביאה ריקנית להכי איצטרך וכל אדם דכהן נאמן לפגל וממילא אסור לאחר להיות שם דהוי ביאה ריקנית:

ובש"ס דזבחים (ס"ה ע"ב) שמעתי בחטאת העוף שמבדילין ומאי לא יבדיל אין צריך להבדיל והתוס' שם (ס"ו ע"א) ד"ה אלא כ' הא דבכל לאוין שבתורה לא אמרינן כן היינו משום דמהיכי תיתי שצריך דאיצטרך לומר שאינו צריך וע"כ דללאו כתבי' אבל הא דמסברא הוה אמינא דמבדיל לפי שצריך לדם אמרינן דכי כתיב לא יבדיל אין צריך להבדיל קאמר ע"ש:

ולפ"ז דון מינה בהא דוכל אדם לא יהי' באה"מ שביארנו ע"פ הש"ס דגיטין הנ"ל דאי לאו קרא הו"א דצריך להיות שום אדם לענין פיגול וא"כ שפיר אמרינן דפירושא דקרא אין צריך כמו בלא יבדיל דאמרינן א"צ להבדיל כיון דמסברא הוה אמינא דצריך והא דקיי"ל דאסור להיות היינו משום דכיון דא"צ הו"ל ביאה ריקנית ואיכא ממילא לאו דלא יבא וא"כ ממילא ניחא מה דלא חשבינן לאו דוכל אדם לא יהי' בחשבון המצות דהא כבר כתב הרמב"ם ז"ל בשרשיו לס' המצות שורש ח' דלאו דלא יבדיל לא חשבינן משום דפירושו שלילה ולא אזהרה וא"כ ממילא ה"ה ללאו דלא יהי' דפירושו אין צריך אין לחשבו ואף דאסור הוא הלא זה רק משום ביאה רקנית והרי לאו דלא יבא כבר חשבינן במנין:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה