שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן נא · ז
וארוחנא בזה ליישב הא דקשיא לן בהא דמשני דמיירי בגרושה דנהי דלכהן לא חיישינן אכתי איכא חששא אחרינא דהא קיי"ל דהחולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותי' והיא אסורה בקרוביו והוא איסור דרבנן כמו חלוצה לכהן דל"ה ג"כ רק מדרבנן וא"כ אכתי איכא למיחש דהוא תינשא לקרוביו כשיבואו עדים כדברי' ואיכא דל"ה בהכרזה:
ואמנם מצאתי להש"ק על הירושלמי פ"ד דיבמות שעמד שם בהא דמשני ביבמות ל"ו דיאמרו קשריא חלוצה לכהן ואמאי לא חשו לפסול קורבא ע"ש:
אבל ביותר ק' כן בסוגיין דמשני בגרושה והא אין מועיל זה כלום לענין פסול קורבא:
ולפי הנ"ל א"ש דהא דחולץ לפסולה משום לא ישפוך מפ' הש"ס דקאי על פסול כהונה אבל באחת כשרה לקרוביו ואחת פסולה לקרוביו וכגון באחיו מאמו והיא בתו לא אמרינן דיחלוץ להפסולה לקרובו בלא"ה ותהי' צרתה מותרת דקיי"ל נושא אדם צרת קרובת חלוצתו וכמשנה דיבמות מ' משום לא ישפוך וגם בטושו"ע לא אשתמיט חד לאשמעינן האי דינא אלא דהדבר פשוט דאיסור זה דלא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכין להם ל"ש כ"א היכי דבא לאוסרה על כל הכהנים דעלמא אבל לא משום פסול הקרובים וז"ב:
וא"כ מעתה שפיר מיושב מה דלא תשו גם בגרושה דילמא יבואו עדים ותצרך כרוז לקרובים ואיכא דל"ה בהכרזה וכו' דהא ע"ז יש עצה שידירנה הנאה עד"ר שלא תנשא לקרוביו דרק בפסול כהונה א"א לעשות כן משום לא ישפוך ולכן מוכרח לאוקמי בגרושה אבל משום קרובים יש עצה זו: