אור ברסלב

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן מז

סימן מו

ב"ה סאניק תרפ"ג לכבוד הרב החריף ובקי הר' מרדכי נ"י בעיר גוואדזיטץ יצ"ו.

ע"ד שאלתו בדין כרמלית מקורה שלא הוקף לדירה אי שרי לטלטל בו כיון דקירוי מהני לענין רה"ר דלא ליחייב אי מהני ג"כ לענין היתר טלטול לכתחילה בכרמלית.

תשובה

א

הנה התוס' במס' עירובין (צ' ע"א) ד"ה אלא כ' בהדיא וז"ל אבל תוך אכסדרה לא רצה לפרש דכיון דמקורה לא הוי כרמלית במה שהוא יותר מבית סאתים ע"ש. וכן מבואר בב"י בטור או"ח (סי' שס"א) שכ' בדין משופע דלא אמרינן פי תקרה וסיים דאפי' מאן דשרי בהא דכי אורזילא לאו משום דחשיב לי' פי תקרה אלא משום דכיון דמקורה לא חשיב קרפף ע"ש וע' פמ"ג (סי' שנ"ח) שרמז להא דתוס' עירובין הנ"ל והביא כן בשם התו"ש ע"ש ונמצא לכאורה דין זה פשוט ומוסכם:

ב

ואכן מה שעלה בלבי להעיר בדין זה הוא מדברי הרא"ש ז"ל במס' מדות (פ"ב מ"ג) בהא דתנן לפנים ממנו סורג גבוה י' טפחים שכ' וז"ל ואין טעם לצורך הסורג כי אין תוספת מעלת הקדושה מן הסורג ולפנים וכו' ומצאתי כתוב שלהיתר טלטול בשבת נעשה וצריך לפרש זה הטעם דמחיצת הר הבית נעשית תחילה לכל הבנינים שבתוכו והו"ל הוקף ולבסוף פתח דלא מהני ואחר שנעשו הבנינים נעשה הסורג להקיף הר הבית לדירה כו' ע"ש:

ובירושלמי דתענית (פ"ג ה"ט) אמרינן דהר הבית מקורה הי' וע' רמב"ם בה' בהב"ח (פ"ה ה"א) שכ' דכלו הי' מקורה ע"ש. וכ"ה בפסקי תוס' תענית (סי' נ') וא"כ ע"כ מוכרח מזה דאפי' בכרמלית מקורה בעינן פתח ולבסוף הוקף דאל"כ שוב תקשה קושית הרא"ש דלמה לי סורג:

וא"כ נמצא לכאורה דדין זה אי קירוי מהני יהי' תליא בפלוגתא דהתוס' עירובין והרא"ש מדות הנ"ל:

ג

אבל הנראה בזה לומר דבר חדש דהרא"ש ז"ל לשיטתו בזה דהנה בעיקר הראי' שהבאתי הוא רק לפי דברי הרמב"ם ז"ל בה' בהב"ח דכל ת"ק אמות של הר הבית הי' מקורה אבל שי' רש"י ז"ל אינו כן שכ' במס' סוכה (מ"ב ע"ב) דרק הרחבה שבהר הבית היתה מקורה וע' תוס' יו"ט במדות בזה:

והנה לענ"ד נראה לומר דדין זה יהי' תליא בפלוגתא אחרת שנחלקו רבותנו ז"ל בדין חרב הרי הוא כחלל אי הוא רק לטומאת מגע או אפי' לטומאת אהל:

דבש"ס דפסחים (י"ט ע"ב) בהא דתנן מחט שנמצאת בבשר הסכין והידים טהורות והבשר טמא ואמר ר"ע זכינו שאין טומאת ידים במקדש ופריך הש"ס לרב דמוקי לה במחט טמא מת א"כ אמאי סכין וידים טהורות וליחוש שמא נגעו במחט ומשני זאת אומרת עזרה ר"ה היא וספק טומאה ברה"ר ספיקו טהור. ומעתה תקשה לשי' הרמב"ם ז"ל דכל הר הבית הי' מקורה א"כ היכי משכח"ל הא דסכין וידים טהורות נהי דעזרה רה"ר הוא מ"מ הא ל"ה כאן ספק טומאה רק ודאי טומאה דהא בגמ' מוקי לה במחט טמא מת וע' משל"מ (פ"ה מהטו"מ) דהיינו דהמחט נגע במת עצמו וכ"ה בירושלמי פסחים (פ"א ה"ז) דטמא מת היינו שנטמא במת עצמו ע"ש וכיון דהמחט טמא מת והעזרה מקורה א"כ הו"ל האדם באהל אחד עם כלי הנוגע במת וטמא מטעם אהל וכמ"ש התוס' שבת (י"ג ע"א) וכ"ה בתוס' נזיר (נ"ג ע"ב) ובכ"ד:

והנה ע"ז הי' אפשר לומר שהי' הבשר שהמחט בו מונח על מקום המזבח דלכו"ע ל"ה המזבח מקורה וכמבואר ממשנה דאבות (פ"ה) אבל עדיין קשה דא"כ היכי קאמר ר"ע זכינו שאין טומאת ידים במקדש הא מבואר בתוספתא דטהרות (פ"ה) והובא בר"ש (שם מ"א) רע"א כל דבר שהוא למעלה מי' טפחים ועומד ברה"ר דינו כרה"י לענין ספק טומאה ע"ש וא"כ לר"ע מקום המזבח שהוא גבוה י' אמות לעולם רה"י אף דעומד בעזרה שהוא רה"ר וא"כ ממנ"פ קשיא אם הי' המחט בעזרה חוץ למזבח הרי הוא תחת התקרה והו"ל ודאי טומאה מטעם אהל ואם הי' במקום המזבח א"כ הרי אפי' מספק טמא משום דהו"ל רה"י ואמאי מודה ר"ע דסכין וידים טהורות:

ואכן באמת א"ש. דהרמב"ם ז"ל דס"ל דכולו הי' מקורה לשי' בזה שכ' בה' טו"מ (פ"ה הי"ג) דאף דחרב הרי הוא כחלל היינו רק לענין טומאת מגע אבל לא לטומאת אהל וא"כ שפיר ניחא הא דסכין וידים טהורות:

וא"כ שפיר ניחא גם שי' הרא"ש ז"ל שכ' בהא דסורג דהוא כדי שיהי' פתח ולבסוף הוקף והקשינו דהא בכרמלית מקורה לא בעינן הוקף לדירה ולהנ"ל א"ש דהרא"ש ז"ל לשי' בזה שכ' במס' אהלות (פ"א מ"א) דחרב מטמא אפי' באהל ע"ש וא"כ ע"כ מוכרח דס"ל דל"ה כולו מקורה וא"כ שפיר מפרש טעמא דסורג שיהי' מוקף לדירה:

ולהרמב"ם ז"ל דס"ל שהי' כולו מקורה ע"כ מוכרח לפרש בהא דסורג טעמא אחרינא וכמו שביאר הרמ"ע מפאנו ז"ל בתשו' (סי' צ"ח) שהי' כדי להבדיל בין הר הבית והחיל לסימן שאין עכו"ם וט"מ נכנסין לשם וכ"ה בתוס' יו"ט במדות שם:

ד

ונראה להוסיף עוד דדין זה דקרפף מקורה לא בעי שיהי' פתח ולסוף הוקף הוא יסוד למחלוקת רש"י והרמב"ם ז"ל הנ"ל בענין הר הבית מקורה דאזלי לשי' דבש"ס דעירובין (כ"ד ע"א) אמרינן קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה כיצד הוא עושה פורץ בו פירצה יותר מעשר וגודרו כו' ופירש"י ז"ל דאיירי שאח"כ בנה בו דירה ומשו"ה מהני הגדר החדש דהרי עכשיו הו"ל פתח ולסוף הוקף אבל הרמב"ם ז"ל בה' שבת (פט"ז ה"ה) כ' וגדר בה לשם דירה וכ' הה"מ ז"ל שם דדעת הרמב"ם ז"ל שהכל תלוי בכונת הגדרים אם נעשו על דעת דירה ע"ש:

והנה לשי' הרמב"ם ז"ל דדי שיהי' נעשה על דעת דירה א"כ ע"כ מוכרח דטעמא אחרינא איכא בהא דסורג דהא גם חומת הר הבית הי' על דעת דירה עכ"פ ועתוס' עירובין (כ"ג ע"א) דעזרות חשיב מוקף לדירה כיון שהי' שומרים בתוכן וא"כ גם בלא הסורג הי' מוקף לדירה וע"כ טעמא אחרינא בהא דסורג וכחו שביאר זה הרמ"ע ז"ל בתשו' הנ"ל וא"כ שפיר ס"ל להרמב"ם ז"ל דכלו הי' מקורה, ומסי ז"ל דס"ל דלא מהני על דעת דירה דלפ"ז שפיר מפרש טעמא דסורג כדי שיהי' פתח ולסוף הוקף ומשו"ה ס"ל דל"ה כלו מקורה וז"פ. ויש להעיר עוד בזר מהא שפירש"י ז"ל בפסחים שם במחט טמא מת דהיינו של טמא מת ע"ש וחי' על המשל"מ הנ"ל שלא הביא מד' רש"י ז"ל]:

ועכ"פ לדינא נמצא לפי כל השיטות הנ"ל דכרמלית מקורה לא בעי היקף לדירה:

הדו"ש:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה