אור ברסלב
שות אור המאיר סימן מה › ד

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן מה · ד

ג

וארוחנא בזה לתרץ דברי הרמב"ם ז"ל בהלכה זו שכ' בה' גניבה (פ"ג ה"ב) דין דזרק חץ וקרע שיראין דפטור שאיסור שבת והיזק באין כאחד ובהלכה ה' שם כ' וז"ל נעשית מלאכה בשבת בעת המכירה פטור מתשלומי ד' וה' כיצד הרי שלא הקנה לו הגניבה עד שתנוח בחצר הלוקח שנמצא כשהוציא מרשות לרשות איסור שבת ומכירה באין כאחד ותמה בזה השעה"מ ז"ל דפסקי הרמב"ם ז"ל סתרי אהדדי דהא מאן דבעי דוקא שלא הקנה לו עד שתנוח ולא ס"ל סברא דעקירה צורך הנחה ע"כ לית לי' דר' אבין דזורק חץ וכמו שהוכיחו התוס' בכתובות שם וא"כ כיון שכ' הרמב"ם ז"ל במכירה שלא הקנה לו עד שתנוח דוקא איך פסק כלל להאי דינא דזרק חץ:

ועוד יש לעמוד בדברי הרמב"ם ז"ל דהא בהא דאמר ר"א בכתובות שם דזר שאכל תרומה משלו וקרע שיראין של חבירו פטור מתשלומין פירש"י ז"ל דפליג אדרבא דאמר מיתה לזה ותשלומין לזה חייב דהרי הכא הוי ג"כ מיתה לשמים ותשלומין לחבירו והתוס' ז"ל שם הקשו דא"כ תקשה לי' לרבא הא דתנן והוא שהדליק את הגדיש בשבת פטור והרי זה ג"כ הוי מיתה לשמים ותשלומין לחבירו ותי' הר"י ז"ל דהכא דהמיתה אאכילה והתשלומין אקריעה חשיב מיתה לזה ותשלומין לזה משא"כ התם דשניהם על מעשה אחת ע"ש:

וא"כ מעתה תקשה להרמב"ם ז"ל דפסק בה' עדות (פכ"א ה"י) דמיתה לזה ותשלומין לזה חייב וא"כ איך פסק להא דזורק חץ דהרי הכא הוי ג"כ ב' מעשים זריקת חץ וקריעת שיראין. וע' בכ"מ שם בה' עדות שכ' דהא דפסק הרמב"ם ז"ל ברודף ששבר כלים דפטור הוא משום דשאני רודף וכשיטת הריב"א ז"ל בתוס' אבל בעלמא היכי דהוי מיתה לאחד ותשלומין לאחר בב' מעשים חייב וא"כ קשה אמאי פסק בזורק חץ וקרע שיראין דפטור:

והנראה בישוב דברי הרמב"ם ז"ל דלשיטתו אזיל דכבר הבאתי קושית הגאון ז"ל מלובלין דל"ל למתני כלל זרק חץ תיפוק לי' משום הקריעה לחודא דהא אף מקלקל פוטר מתשלומין ומה שהשבנו דהוא משום דליהוי ודאי בחיוב מיתה הא להרמב"ם ז"ל ל"ש תירוץ זה דהא הרמב"ם ז"ל לא ס"ל כלל הא דאיסי בן יהודא אלא דכל המלאכות הן בודאי מיתה ע' בזה בפמ"ג בפתיחה לה' שבת וכן מוכרח להרמב"ם ז"ל מהא דחובל בשבת פוטר מתשלומין אף דלדידי' ל"ש בי' משום נטילת נשמה רק מלאכה אחת דמפרק וכמ"ש הלח"מ ז"ל בה' שבת (פ"ז ה"ז) ע"ש וא"כ הדק"ל למה לי' למתני זרק כלל:

וליישב זה נראה בהקדם דברי הרש"ל ז"ל ביש"ש ב"ק פ' החובל (סי' כ"ג) בדין דהחובל בחבירו בשבת דפטור מן התשלומין שהקשה דאמאי פטור ודילמא אינו צריך לדם והו"ל מלאכה שא"צ לגופה ותי' דמודה שדעתו הי' להחליש שכנגדו בהוצאת דם וכ' עוד וז"ל ואע"פ שאין אדם משים עצמו רשע לומר שמחלל את השבת מ"מ בנידון זה כבר נעשה רשע שהכה את חבירו ואתרע חזקת כשרותו ע"כ:

והנה עיקר הטעם של שיטה זו דמקלקל נמי פוטר מתשלומין הרי הוא רק משום דבמתקן כה"ג פוטר וכמבואר שם ומעתה נראה בדין קריעה בשבת מה דינו לענין תשלומין. הנה חיוב קריעה בשבת הרי משכחת רק בשני אופנים או בקורע ע"מ לתפור וכש"ס דשבת (ע"ג ע"א) או בקורע בחמתו דמתקן הוא אצל יצרו ובש"ס דשבת (ק"ה ע"ב) והרי בקורע ע"מ לתפור הרי ודאי דל"ש תשלומין כלל דאינו מזיק את הבגד אדרבא מתקנו וכמבואר בגמ' שם בהא דעבדי כי כיסתא וע' תוס' שבת (ק"ו ע"א) שהקלקול גורם יותר תיקון לבסוף ע"ש וא"כ ממילא ל"ש אילו הי' מתקן הי' פוטר מתשלומין ליפטר נמי במקלקל כיון דבמתקן ל"ש תשלומין כלל וע"כ לא משכח"ל רק בקורע בחמתו והרי בכה"ג שוב קשיא קושית הרש"ל מנא ידעינן דעביד דרך נקמה וחילל שבת דאף דמודה הא קיי"ל דאין אדם משים עצמו רשע וע"כ לא משכחת דין זה רק היכי שעושה עוד איסור ואתרע חזקת כשרותו וכדברי הרש"ל ז"ל הנ"ל לענין חובל:

ומעתה יהי' נמצא דאף דנקטינן כשי' רש"י דמקלקל פוטר מתשלומין אפ"ה קריעה לחודא אינו פוטר מתשלומין משום דל"ש לומר אילו הי' מתקן הי' פוטר דאם בקורע ע"מ לתפור הרי ל"ש תשלומין ואם בקורע בחמתו הא לא מהימן דא"א משים עצמו רשע אבל בזרק וקרע הרי בלא"ה אתרע חזקת כשרותו ע"י הזריקה ממילא פטור מתשלומין מדין קריעה:

וא"כ מיושבים דברי הרמב"ם הנ"ל דבגמ' דקאי לפרש גם אליבא דאיסי ב"י דלדידי' אקריעה לחודא איכא ספק אם הוא במיתה ומוכרח לאוקמי' בזרק ולפוטרו מתשלומין ע"י חיוב מיתה דזריקה שפיר פריך הש"ס דהא אין חיוב מיתה דזריקה ותשלומין דקריעה באין כאחד ומוכרח לשנויי משום דעקירה צורך הנחה היא. אבל הרמב"ם ז"ל לשי' דפסק דלא כאיסי וא"כ קורע לחודא ג"כ בחיוב מיתה ודאית ושפיר מיפטר מתשלומין ע"י הקריעה לחודא והא דהזכיר זורק ולא אמר קורע בלבד היינו כי היכי דליהוי אתרע חזקת כשרותו ויהי' נפטר ע"י הקריעה וא"כ ממילא לא צריך כלל לטעמא דעקירה צורך הנחה ושפיר פסק דאינו פוטר רק באומר לא תקני גניבותיך עד שתנוח ובזרק חץ וקרע שיראין היינו טעמא דפטור משום דהקריעה ותשלומין באין כאחד ומיושבת קו' שעה"מ ז"ל:

והשתא דאתינא להכא ממילא מיושבת בפשיטות גם הקושיא השני' שהקשיתי דאמאי פוטר בזורק חץ וקרע שיראין הא הו"ל מיתה לזה ותשלומין לזה דהשתא שפיר י"ל כתירוץ התוס' כתובות דהא דרבא דוקא בב' מעשים והשתא ל"ק מה שהקשיתי דהא גם זריקת חץ וקריעת שיראין ב' מעשים דז"א דהא אין הזריקה פוטר רק הקריעה והוא מעשה אחת ודומה להדליק גדיש בשבת דלכו"ע פטור מן התשלומין:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה