שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן מד · ה
ועדיין פש גבן לברורי הא דתנן במשנתינו חנניא ב"ח אומר אף הלובש כלאים ואמרו לי' רבנן אינו השם ואמר להו אף הנזיר אינו השם והרי לפי דברנו דעיקר הדבר דחשיב נזיר הוא משום כהן א"כ יותר הו"ל לומר אף הכהן אינו השם:
ואכן יש ליישב גם זה עפ"ד התוס' שבת (פ"ה ע"א) שהקשו בהא דאמרי לא תשיג גבול רעך גבול שגבלו ראשונים לא תשיג דא"כ הזורע כלאים ילקה נמי משום לא תשיג ותי' דאין לוקין על לאו זה מתרי טעמי חדא דהוא לאו הניתן להשבון ועוד משום דהוי לאו שבכללות ע"ש. והנה מבואר ברש"י תמורה (ד' ע"ב) דכהנים לוקין על לאו הניתק לעשה. ומשו"ה מכהן לחודא ל"ה קשיא לי' דהוה אמינא דתנא דידן ס"ל לוקין אלאו שבכללות וא"כ הא דאין לוקין בכלאים בלא תשיג היינו משום דהוה להנל"ע ולהכי קתני כהן כדי דלילקי נמי אלא תשיג וא"כ שפיר הוי מן השם דהא אתיא משום חרישה ולהכי לא אמר להו רק נזיר דזהו ודאי משום טומאה וע' בפי' הריב"ן במשנה דמכות שם ודו"ק:
ידידו: