אור ברסלב
שות אור המאיר סימן מב › ח

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן מב · ח

ז

ובעיקר פי' הה"מ ז"ל דדעת הרמב"ם ז"ל דבעינן שיהי' גם הבתים פתוחות למבוי יש להעיר עוד מש"ס דשבת (קל"א ע"א) אמר רב מבוי שלא נשתתפו בו עירבו חצרות עם בתים אין מטלטלים בו אלא בד' אמות לא עירבו חצירות עם בתים מותר לטלטל בכלו ופריך מ"ש כי עירבו דנתקו חצירות ונעשו בתים ורב לטעמי' דאמר אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהי' בתים וחצירות פתוחין לתוכו והכא בתים איכא חצירות ליכא כי לא עירבו נמי ליחזינהו להני בתים כמאן דסתימי דמי וחצירות איכא ובתים ליכא כו' ופירש"י והתוס' ז"ל דכיון דחצירות מפסיקות בנתים בין הבתים למבוי ואין הבתים מוציאין לחצירות משו"ה הויין כסתימי ע"ש והשתא לדעת הרמב"ם ז"ל דהא דבתים פתוחין לתוכו היינו שיהי' גם הבתים פתוחות למבוי א"כ שוב אין מפסיקות חצירות בנתים וא"כ אמאי הוי כסתימי:

ואולי יהי' אדרבה אפשר ליישב בזה שי' הרמב"ם ז"ל בה' עירובין (פ"ה הט"ו) שהעתיק דין זה דמבוי שלא נשתתפו דבעירבו אין מטלטלין אלא בד' אמות ובלא עירבו מטלטלין בכולו והראב"ד ז"ל השיג ע"ז דהא בגמ' פריך מ"ש עירבו מלא עירבו ומשני רב אשי מי גרם לחצירות שיאסרו בתים וליכא והיינו דרב לטעמי' דס"ל דהא דקאר"ש דחצר וקרפף רשות אחד הן בלא עירבו דוקא וא"כ לדידן דקי"ל דהלכה כר"ש בין עירבו בין לא עירבו ממילא אין חילוק ע"ש:

ולהנ"ל י"ל דסגיא דשבת דפריך כי לא עירבו נמי דבתים כמאן דסתימי דמיין היינו לפי השיטה דבעינן רק שיהי' בתים פתוחים לחצירות אבל הרמב"ם ז"ל דפוסק כסוגיא דעירובין הנ"ל וכן יש מקור לזה בירושלמי עירובין (פ"א ה"א) כמה חצירות יהא במבוי וע' קה"ע שם שפי' דשיטת הירושלמי כך הוא דבעינן שיהי' גם הבתים פחותין למבוי א"כ שוב ממילא ניחא בלא עירבו דל"ה כסתימי וא"כ ממילא לא בעינן כלל לטעמי' דרב אשי דהא עיקר הקו' הי' רק מהא דכי לא עירב דכסתימי ולשי' הרמב"ם ז"ל ניחא ומשו"ה מחלק בין עירבו ללא עירבו ודו"ק:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה