אור ברסלב

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן מב

סימן מא

ב"ה סאניק ה' תמוז תרס"ג. שוכט"ס לכ' וכו' הר' מרדכי שו"ב נ"י בק' גוואדזיטץ יצ"ו.

מכתבו הגיעני במועדו וע"ד השאלה בדין חצר שנפרצה לרה"ר דקיי"ל בשו"ע או"ח (סי' שס"א) דאם נפרץ בקרן זויות אפי' בפחות מי' אסור וכן הדין שם לענין בית שנפרץ בקרן זויות עם התקרה והוא מהש"ס דעירובין (צ"ד ע"ב) ומטעם דפתחא בקרן זויות לא עבדי אנשי אם היינו דוקא היכי דלא עבד צורת הפתח או אפי' צוה"פ לא מהני בקרן זויות:

תשובה

א

כבר חזו עיניו דברי הפמ"ג בסי' שס"א שם סק"ד שכ' כן בפשיטות עפ"ד התוס' בעירובין וכ' דלרוב פשיטותו לא העתיקוהו הפוסקים:

והנה אמת שכן כ' התוס' בעירובין (ו' ע"א) בהא דאמרינן התם מבוי שנפרץ מצדו בעשר מראשו בד' ופריך מ"ש מצדו בעשר דאמרינן פתחא הוא מראשו נמי נימא פתחא ומשני כגון שנפרץ בקרן זוית דפתחא בקרן זוית לא עבדי אנשי וכ' התוס' ז"ל וז"ל מיהו אם עשאה כעין פתח במזוזות ומשקוף הוי שפיר פתת כדאמר לעיל (ה' ע"א) דפתח לי' בקרן זויות ע"כ וכן כ' הריטב"א ז"ל בשם הראב"ד בעירובין שם:

ב

אבל שבתי אני ואראה דאין דין זה מוסכם והוא מחלוקת רבותינו ז"ל, דבש"ס דעירובין (י"א ע"א) אמר רב חסדא צורת הפתח שעשאה מן הצד לא עשה ולא כלום ופירש"י ז"ל מן הצד שמתח הזמורה מזה לזה באמצעיתו ולא על ראשיהן אבל הרי"ף ז"ל הביא בשם ר"ה גאון ז"ל שפי דמן הצד היינו שעשאה מצדה של כותל דהו"ל פתחא בקרן זויות דלא עבדי אנשי ע"ש וכן מורים דברי הרמב"ם ז"ל בה' שבת (פט"ז ה"כ) שכ' וז"ל וצורת פתח שעשה אותה מן הצד אינה כלום שאין דרך הפתחים להיות בקרן זוית אלא באמצע ע"כ, וא"כ מבואר מזה דלר"ה גאון והרמב"ם ז"ל ע"כ ל"ה פתח כשהוא בקרן זויות אפי' אם יש לו צורת הפתח דהא בהדיא קאמר ר"ח צוה"פ שעשאה מן הצד דלפירושם היינו בקרן זוית ואפ"ה לא עשה ולא כלום:

והרשב"א ז"ל שכ' בפשיטות דצוה"פ מהני לקרן זוית היינו משום דלטעמי' אזל דבהא דר"ח דצוה"פ מן הצד הביא דברי ר"ה גאון ז"ל וכ' שאין דברים אלו מחוורים ופי' מן הצד כפירש"י ז"ל ע"ש:

וכן התוס' ז"ל שכ' בפשיטות דצוה"פ מהני לקרן זוית היינו ג"כ משום דפירשו הא דר"ח צוה"פ שעשאה מן הצד כפירש"י דהיינו שאין הקנה על גביהן ודבר זה יש ללמוד מדבריהם בריש עירובין (ב' ע"ב) שהקשו דמאי פריך מפתח החצר הא שאני התם דהו"ל צוה"פ שהכלונסות היו על גבי ווי העמודים שהקלעים תלויין בהם ותי' וז"ל וי"ל דאמר לקמן דצוה"פ שעשאה מן הצד לא עשה ולא כלום עכ"ל ומשו"ה שפיר פי' התוס' דצוה"פ מהני לקרן זוית:

והיוצא מזה דדין זה אי צוה"פ מהני לפתח בקרן זוית הוא מחלוקת רבותינו הראשונים ז"ל ותליא בפירושא דמימרא דר"ח בצוה"פ שעשאה מן הצד ואף דקיי"ל להלכה דקנה בעינן דוקא שיהי' ע"ג מ"מ אין מזה הכרע להא דמן הצד דהא כ"כ הב"י בטואו"ח (סי' שס"ג) דאפי' הרמב"ם ז"ל מודה בהא ויליף לה מהא דתנינן וקנה על גביהן ע"ש:

ג

ואכן מה דיש לעמוד בזה הוא דלפי' ר"ה גאון והרמב"ם ז"ל דצוה"פ שעשאה מן הצד היינו בקרן זוית דנמצא מזה דבקרן זוית אפי' צוה"פ לא מהני א"כ לפירושם תיהדר קושית התוס' ז"ל לדוכתא מהא דעירובין (ה' ע"א) דקאמר רב יוסף התם דמשכחת לה מבוי של ד' טפחים שיהי' חצירות פתוחים לתוכו כגון דפתח לה בקרן זוית ומזה הוכיחו התוס' ז"ל דעכ"פ צוה"פ מהני וא"כ לר"ה גאון והרמב"ם ז"ל איך נפרנס הא דרב יוסף:

ומצאתי בפי' רבינו חננאל ז"ל שהי' לו גירסא אחרת בגמ' שם בהא דפליגי התם אביי ורב יוסף דאביי ס"ל משך מבוי ד' אמות דוקא ויליף לה מהא דחצירות פתוחין לתוכו דאי בד' טפחים היכי משכחת לה ורב יוסף משני לה דפתח בקרן זוית וגרס ואביי אמר לך פתחים בקרן זוית לא עבדי אנשי ע"ש ולפי גי' זו נמצא דדין זה מחלוקת דאביי ורב יוסף וכיון דקיי"ל כאביי דמשך מבוי בארבע וכמבואר ברמב"ם (פי"ז הט"ז) וא"כ שפיר ניחא דפוסק דאפי' צוה"פ לא מהני:

וזכינו מזה דגם שיטת הרבינו חננאל ז"ל כר"ה גאון והרמב"ם ז"ל דאפי' צוה"פ לא מהני בקרן זוית דאל"כ מאי קמשני לי' אביי דפתחא בקרן זוית לא עבדי אנשי ומשו"ה לא משכחת מבוי בד' טפחים הא שפיר קאר"י דמשכחת דפתח לה בקרן זוית ובצוה"פ וע"כ דלאביי אפי' צוה"פ לא מהני:

ד

והנה הי' נראה להעיר עוד דדין זה יהי' תליא בדין אם הי' מונח במזרח של התאים בבית שני דתמן תנינן במשנה דמדות (פ"ד מ"ד) ובקרן מזרחית צפונית הי' חמשה פתחים אחד להתא מן הימין ואחד להתא שעל גביו ואחד למסיבה ואחר לפשפש ואחד להיכל והקשה הר"ש ז"ל במשנה שם דהא במקרא דיחזקאל מפורש ופתח הצלע למונח וכו' ותי' וז"ל ואומר אני בקרן זוית של צלע זה האחרון בצפונית מזרחית שלו עשו לו פתח במורשא דקרנתא הרי התא הוא פתוח למונח שלפניו במזרח פונה דרך הצפון שהקרן זויות משמש שני צדדין כו' ואם לא הי' מונח בבית שני תן הפתח כולו לצפון והיינו אחד למסיבה דמתני' עכ"ל ומבואר מזה דאם אמרינן דגם בבית שני הי' ואפ"ה לא חשיב במתני' פתח דמונח ע"כ משום שהוא עצמו פתח דמסיבה שהי' בקרן זוית וא"כ מוכרח דהויא פתח שהרי כתיב ופתח הצלע למונח אבל אי לא הי' מונח בבית שני שפיר אפשר דפתחא בקרן זוית ל"ה אפי' פ"י צוה"פ, וע' רש"י יחזקאל מ"א שכ' בהא דפתח הצלע למונח דהיינו בקרן זוית והוא משום דרש"י ז"ל לש' בהא דר"ח דצוה"פ שעשאה מן הצד היינו שלא הי' הקנה ע"ג וכנ"ל:

ה

איברא דיש להקשות לפירוש זה דהא דקאמר ר"ח דצוה"פ שעשאה מן הצד דהיינו דבקרן זוית אפי' צוה"פ לא מהני מש"ס מפורש בזבחים (נ"ה ע"ב) בהא דאמרינן התם ושחטו פתח אהל מועד בזמן שהוא פתוח ולא בזמן שהוא נעול ופריך הש"ס דהאיכא צדדין שבין כותל אולם לכותל עזרה דלית להו פתח כלל ואפ"ה שחיטת קדשים כשר בהו ומשני דפתח להו בקרן זוית ע"ש הרי בהדיא דבקרן זוית נמי אקרי פתח וע' תוס' זבחים שם דבעינן פתח שיהי' משמש גם כניסה ויציאה כדין פתח פ"ש, ובשלמא לשי' הראשונים ז"ל דצוה"פ מהני א"ש אבל לשי' ר"ה גאון והרמב"ם והר"ח ז"ל דאפי' צוה"פ לא מהני א"כ הדק"ל:

וביותר קשה לדידהו דמפרשי הא דקאמר רב חסדא צוה"פ שעשאה מן הצד דהיינו דבקרן זוית לא מהני אפי' צוה"פ והרי רב חסדא גופי' קמפרש בריש עירובין (ב' ע"ב) דהא דקאמרי רבנן דגבוה למעלה מעשרים אמה ימעט היינו משום דילפי פתח דעירוב מקרא דפתח אהל מועד דהוי עשרים ע"ש וא"כ לרב חסדא תיהני צוה"פ מן הצד דהיינו בקרן זוית דהא גם התם אכשרי לשחיטת קדשים בפתיחא דקרן זוית:

ו

והנראה בס"ד לומר דבר חדש בזה ויתורצו כל הקושיות בחדא מחתא ע"פ דברי המדרש רבה בראשית (פ' ל"א) ופתח התיבה בצדה תשים אמר ר' יצחק למדתך תורה דרך ארץ שאם אדם עושה טרקלין עשר על עשר יהא עושה פתחו מן הצד וע' פירש"י וי"מ שם במדרש דהיינו דעד עשר על עשר יעשנו בקרן זוית שאם יעשהו באמצע ימעט אויר הבית ומשו"ה התיבה שהי' כל קילין מחזיק עשר על עשר הי' פתחו בקרן זוית אבל למעלה מעשר על עשר יעשנו באמצע ע"ש:

וא"כ מעתה א"ש מיושב קושית התוס' ז"ל מהא דרב יוסף דמשני דפתח לי' בקרן זוית מהא דפתחא בקרן זוית לא עבדי אנשי דהתם במבוי שנפרץ מצדו בעשר שפירש"י ז"ל דהמבוי הי' רחבו כ' אמה ע"ש וא"כ בכה"ג שפיר אמרינן דפתחא בקרן זוית לא עבדי אנשי אבל בהא דרב יוסף דבעי לאשכוחי משך מבוי בד' טפחים הרי אדרבה לימדנו תורה דרך ארץ שיהי' דוקא בקרן זוית ושפיר משני דפתח לי' בקרן זוית:

וכן ניחא ג"כ הא דזבחים דמשני דפתח להו בקרן זוית דהא התם לא הי' חלל האולם רק ו' אמות דכולו הי' י"א אמה והכותל בעצמו הי' ה' וכמבואר במשנה דמדות וא"כ הי' החלל פחות מעשר ושפיר הוי בקרן זוית:

וכן ניחא ג"כ הא דפתח הצלע למונח דגם התם הי' פחות מעשר וכמבואר שם וכל כה"ג דרך ארץ הוא לעשות מן הצד:

ויהי' נמצא מזה לעניננו דעכ"פ עד עשר על עשר והי' מהני צוה"פ לכו"ע וביתר מעשר על עשר והי' תליא בפלוגתת הראשונים ז"ל הנ"ל:

ז

ובהיותי מעיין בענין זה הקשיתי במ"ש הה"מ ז"ל בה' שבת שם (פט"ז ה"כ) וז"ל וסובר רבינו ז"ל דלא בעינן רחב ד' לענין צורת פתח ולענין מזוזה דעד כאן לא הזכירו רחב ד' אלא משום ר"מ דאית לי' חוקקין להשלים ואינו סובר כן במה שאינו רחב ד' שאין לו שיעור אבל בשיש ברגלי' עשרה ודאי אינה צריכה רחב ד' עי"ש וכן העתיק דבריו הב"ח ז"ל בטור יו"ד (סי' רפ"ז), ותמיהא לי בזה מש"ס דעירובין (ה' ע"א) הנ"ל דמדייק אביי דמשך מבוי בד' אמות דאי בד' טפחים היכי משכחת לה שיהי' פתח החצר פתוח למבוי ופירש"י ז"ל דהיינו כיון דהפתח עצמו בעי שיהי' ד' טפחים ע"ש וא"כ לשיטת הרמב"ם דצוה"פ הויא אפי' בפחות מד' א"כ שפיר משכחת לה משך מבוי בד' ויהי' פתחי חצירות פתוחין לו פתח מכאן ופתח מכאן וכפירש"י ז"ל שם:

ואמרתי לישב זה ע"פ דין אחר שחידש הה"מ ז"ל בשיטת הרמב"ם ז"ל והוא בפי"ז מה' שבת (ה' ח') שכ', וז"ל ומבוי שאין בתים וחצירות פתוחות לתוכו כגון שלא הי' בו אלא בית אחד או חצר אחת כר אינו ניתר כו' וכ' הה"מ ז"ל שם שביאור לשינו שכתב כאן כך הוא כגון שלא הי' בו אלא בית אחד אע"פ שיש בו כמה חצירות או שלא הי' בו אלא חצר אחת אע"פ שיש בו כמה בתים אינו ניתר ויהי' דעת רבינו שהבתים צריכין ג"כ שיהי' פתוחין למבוי ע"ש והנה לכאורה הוא תמוה מאד מהש"ס דעירובין הנ"ל דמשני רב יוסף דפתח לי' בקרן זוית דבשלמא לדעת רש"י ז"ל דרך החצירות פתוחות למבוי ולא הבתים ניחא שפיר דמשכחת בקרן זוית פתח אחד בקרן זוית זה ופתח אחד בשני אבל להרמב"ם ז"ל דבעינן שתי חצירות וב' בתים דהיינו ד' פתחים סלם יהי' פתוחות למבוי א"כ אפי' בקרן זוית לא משכחת להו והראוני שכבר קדמני בקו' זו ביד דוד והניח בתימא גדולה על הה"מ ז"ל:

ואכן לענ"ד, א"ש דהה"מ ז"ל לשיטתי' דס"ל דמהני צוה"פ אפי' לפחות מד' והנה זה ודאי דאפי' לשי' זו דמהני פחות מד' אבל עכ"פ ג' בעי שלא יהי' כלבוד וכמבואר שם ובכ"ד וא"כ שפיר קאמר אביי מנא אמינא לה דתניא אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיו בתים וחצירות פתוחות לתוכו ואי בד' היכי משכחת לה והיינו דאפי' דלא בעי ד' טפחים אבל עכ"פ ג' בעי וכיון דבעינן ד' פתחים של ג' ג' טפחים א"כ לא משכחת כלל במשך של ד' טפחים ופ"ז שפיר משני רב יוסף דפתח להו בקרן זוית דהיינו שמקצת הפתח לצד זה ומקצתו לצד השני ושפיר משכחת להו ד' פתחים באופן שיהי' כל פתח ג' טפחים וכמובן בחשבון, וא"כ אדרבה להרמב"ם ז"ל לשי' יש ראי' מש"ס זה דהא דבתים וחצירות היינו שיהי' גם הבתים פתוחות למבוי דאל"כ ל"ה מדייק מידי דשפיר הי' אפשר בפתח של ג' טפחים ובצוה"פ וכנ"ל:

ח

ובעיקר פי' הה"מ ז"ל דדעת הרמב"ם ז"ל דבעינן שיהי' גם הבתים פתוחות למבוי יש להעיר עוד מש"ס דשבת (קל"א ע"א) אמר רב מבוי שלא נשתתפו בו עירבו חצרות עם בתים אין מטלטלים בו אלא בד' אמות לא עירבו חצירות עם בתים מותר לטלטל בכלו ופריך מ"ש כי עירבו דנתקו חצירות ונעשו בתים ורב לטעמי' דאמר אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהי' בתים וחצירות פתוחין לתוכו והכא בתים איכא חצירות ליכא כי לא עירבו נמי ליחזינהו להני בתים כמאן דסתימי דמי וחצירות איכא ובתים ליכא כו' ופירש"י והתוס' ז"ל דכיון דחצירות מפסיקות בנתים בין הבתים למבוי ואין הבתים מוציאין לחצירות משו"ה הויין כסתימי ע"ש והשתא לדעת הרמב"ם ז"ל דהא דבתים פתוחין לתוכו היינו שיהי' גם הבתים פתוחות למבוי א"כ שוב אין מפסיקות חצירות בנתים וא"כ אמאי הוי כסתימי:

ואולי יהי' אדרבה אפשר ליישב בזה שי' הרמב"ם ז"ל בה' עירובין (פ"ה הט"ו) שהעתיק דין זה דמבוי שלא נשתתפו דבעירבו אין מטלטלין אלא בד' אמות ובלא עירבו מטלטלין בכולו והראב"ד ז"ל השיג ע"ז דהא בגמ' פריך מ"ש עירבו מלא עירבו ומשני רב אשי מי גרם לחצירות שיאסרו בתים וליכא והיינו דרב לטעמי' דס"ל דהא דקאר"ש דחצר וקרפף רשות אחד הן בלא עירבו דוקא וא"כ לדידן דקי"ל דהלכה כר"ש בין עירבו בין לא עירבו ממילא אין חילוק ע"ש:

ולהנ"ל י"ל דסגיא דשבת דפריך כי לא עירבו נמי דבתים כמאן דסתימי דמיין היינו לפי השיטה דבעינן רק שיהי' בתים פתוחים לחצירות אבל הרמב"ם ז"ל דפוסק כסוגיא דעירובין הנ"ל וכן יש מקור לזה בירושלמי עירובין (פ"א ה"א) כמה חצירות יהא במבוי וע' קה"ע שם שפי' דשיטת הירושלמי כך הוא דבעינן שיהי' גם הבתים פחותין למבוי א"כ שוב ממילא ניחא בלא עירבו דל"ה כסתימי וא"כ ממילא לא בעינן כלל לטעמי' דרב אשי דהא עיקר הקו' הי' רק מהא דכי לא עירב דכסתימי ולשי' הרמב"ם ז"ל ניחא ומשו"ה מחלק בין עירבו ללא עירבו ודו"ק:

ט

ובלימוד התלמידים אמרתי עוד בסוגיא דעירובין הנ"ל בפלוגתא דאביי ורב יוסף לענין משך מבוי דאמרינן התם אמר אביי מנא אמינא לה דמשך מבוי בד' אמות דאר"ה לחי הבולט מדופנו של מבוי פחות מד' אמות נידון משום לחי ד' אמות נידון משום מבוי ורב יוסף משני דלאפוקי מתורת לחי עד דאיכא ד' אמות למיהוי מבוי אפי' בד' טפחים נמי הוי מבוי והקשו התוס' ז"ל דהא רב יוסף גופי' קאמר לקמן (י' ע"א) על דברי ר"ה דש"מ משך מבוי בד' אמות והניחו בקושיא:

ואמרתי בס"ד ליישב זה ע"פ הירושלמי הנ"ל דהא דאין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהי' בתים וחצירות פתוחות לתוכו דהיינו שיהי' גם הבתים פתוחין למבוי דבעינן ד' פתחים בכל מבוי וכבר הבאתי ע"ז דקשיא דא"כ מאי משני רב יוסף דמשכחת משך מבוי בד' טפחים כגון דפתח לה בקרן זוית הא כיון דבעינן ד' פתחים א"כ אפי' בקרן זוית לא אשכחי להו במשך מבוי של ד' טפחים וע' במהרש"א בסוגיא שם:

והנראה דאביי ורב יוסף דפליגי בהא לשי' אזלי דבגמ' דעירובין (ס"ו ע"ב) אהא דאמר שמואל ב' חצירות זו לפנים מזו מבטלין רשותן אמר רב יוסף לא שמיע לי הא שמעתא א"ל אביי את אמרת ניהלן כו' א"ל אנא אמינא משמי' דשמואל הכי והאמר שמואל אין לנו בעירובין אלא כלשון משנתינו אנשי חצר ולא אנשי חצירות א"ל כי אמרת לן אין לנו בעירובין אלא כלשון משנתנו אהא אמרת לן שהמבוי לחצירות כחצר לבתים ופירש"י ז"ל שהמבוי לחצירות כחצר לבתים וקדייק שמואל בלישנא דחצירות ובתים ויליף מיני' דלא מקרי מבוי להיות ניתר בלחי וקורה עד שיהי' בתים וחצירות פתוחים לתוכו שתי חצירות למבוי ושני בתים לחצר וע' תוס' שם, ומבואר מזה דרב יוסף לאחר שחלה הי' סובר דשמואל דקאמר אין לנו בעירובין אלא כלשון משנתנו קאי אהא דאנשי חצר ולענין ביטול רשות דשתי חצירות אין מבטלין רשותן ואביי אדכרי' לי' לרב יוסף דקאי אמשנה שהמבוי לחצירות כחצר לבתים לומר דבעינן שהי' שני בתים ושתי חצירות וא"כ נמצא דקודם דאדכרי' אבי הוה ס"ל לרב יוסף דדי בבית אחד וחצר אחת וכמבואר גם מדברי התוס' בסוגיין שם וא"כ ממילא הוה אתיא שפיר הא דרב יוסף דפתח לו בקרן זוית דהרי בבית אחד וחצר אחד אפי' בעינן שיהי' גם הבית פתוח למבוי מ"מ הא ל"ה רק ב' פתחים וממילא משכח"ל בקרן זוית אבל אביי לשי' שפיר מדייק מהא דמשך מבוי בד' אמות דהרי לדידי' דבעין ד' פתחים לא משכחת להו בקרן זוית וע"כ דד' אמות בעינן:

וא"כ ממילא מיושב קושית התוס' הנ"ל מהא דעירובין (י' ע"א) דאמר רב יוסף גופי' ש"מ מדרב הונא משך מבוי בארבע אמות שהרי גם התם אמרינן כה"ג אמר רב יוסף לא שמיע לי הא שמעתא וא"ל אביי את אמרת ניהלן ואהא אמרת ניהלן כו' ואמרת לן עלה ש"מ משך מבוי בארבע אמות וא"כ נמצא דדין זה אדכרי' אביי והרי לפ"מ דאדכרי' אביי לרב יוסף ממילא גם הא דאמר שמואל אין לנו בעירובין אלא כלשון משנתנו קאי אהאי משנה דהמבוי לחצירות כחצר לבתים דממילא נמצא דבעינן ד' פתחים וא"כ שפיר קאמר משך מבוי בארבע אמות שהרי הא בהא תליא ודו"ק:

יש לי עוד דברים בזה אבל מוכרח אני לקצר מאפס פנאי והנני חוחם בלב מלא געגועים לאהבת תוה"ק:

ידידו"ש:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה