אור ברסלב
שות אור המאיר סימן מא › ב

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן מא · ב

א

וע"ד אשר נסתפקת בדין כלי חרס שמילאו עפר ע אם נתבטל עי"ז מתורת כלי שלא יוכל לקבל טומאה:

הנה לפום ריהטא הי' נראה לי דזהו פלוגתא דת"ק ורשב"ג בתוספתא דכלים (ב"ק פ"ז ה"ט) מלאו סיד וגפסיס טמא ורשב"ג מטהר והרמב"ם ז"ל בה' מקואות (פ"א ה"ע) פסק כת"ק ע"ש, וא"כ יהי' נמצא דחשיב כלי:

ואכן ז"א ראי' דהתם איירי בכ"ח שנטמא כבר וקאמר ת"ק דאינו נטהר עי"ז וכדמפורש לעיל מינה בתוספתא דאין לכ"ח טהרה אלא שבירתו וכן ברמב"ם שם העתיק דין זה לענין דאין עולה מטומאתו ומטעם דכתיב ישבר ואמרינן דאין לו טהרה אחרת:

ואדרבה נ"ל להביא ראי' דכ"ח שמילאו עפר בטל מתורת כלי לענין שלא יקב"ט מכאן ולהבא:

דתמן תנינן במשנה דמקואות (פ"ד מ"ג) הי' צרורות מתחלחלין בתוכו פוסל המקוה ירד לתוכו עפר ונכבש כשר ופי' הרמב"ם ז"ל אם נתמלא בעפר עד שנתכבשה ושב כחרסית הנה היא כשר לפי שכבר סר הבית קיבול אשר שמו כלי כו' הנה מבואר מדבריו דע"י העפר סר מה ששמו כלי, וכן מבואר ברא"ש בה' מקואות (סי' ו') דע"י העפר נתבטל מתורת כלי ע"ש ובתוס' יו"ט:

וכן מבואר עוד ביתר ביאור בחי' הרמב"ן ב"ב (ס"ה) שהקשה דאמאי בעינן הכא שירד לתוכו עפר ויכבש ואילו גבי חוץ שבין שתי חצירות די במלאו עפר לחוד ותי' דשאני הכא דבעי לבטלו מתורת כלי ע"ש:

ואין לומר דדוקא לענין שאובין אין לו דין כלי אבל אין לעולם דמק"ט חדא דאין משמע לחלק ועוד דא"כ דלענין טומאה הוי כלי א"כ הרי ל"ה הויתו ע"י טהרה:

והרא"ש ז"ל בהא דזקפה לידות וכן בהא דמטהרין את המקואות העליון מן התחתון הקשה דל"ה הויתו ע"י טהרה ואמאי לא הקשה כן בהא דצנור ולא אשתמיט חד מהראשונים להקשות אהא דצנור מהויתו ע"י טהרה אע"כ דפשיטא להו דכיון שמילאו עפר נתבטל מתורת כלי לגמרי ואין מק"ט עוד:

ולכאורה הי' מקום לצדד ולומר דמשו"ה, לא הוי צינור הויתו ע"י טומאה משום דאף דהחטיטה שבצנור מקב"ט מ"מ כל הצנור אין מקב"ט וא"כ אין יורדין המים להדיא מהכל למקוה והויא הויתו בטהרה וכמבואר בש"ס דזבחים (כ"ה ע"ב) וכ"ה ברא"ש שם (בסי' י"ב) אבל גם ז"א דהא כיון דהחטיטה מקב"ט דהו"ל כלי קיבול ממילא כל הצנור מקב"ט וכמבואר ברמב"ם בה' כלים (פ"ב ה"ב) דכל המשמש הבית קיבול טמא מה"ת והיתר על הצורך טמא עכ"פ מדרבנן וא"כ לר"י דאמר במס' מקואות (פ' מ') דכל דבר שהוא מק"ט אפי' מדרבנן פסול א"כ יהי' כל הצינור פוסל והרי ר"י פליג במשנתנו דצנור בהא דשל חרס רביעית ואמאי לא פליג נמי ר"י בהא אע"כ מוכרח דע"י העפר נתבטל מתורת כלי אף לענין טומאה וכנ"ל:

ועוד יש להוכיח כן ממשנה דעוקצין (פ"ב מ"י) עציץ שאינו נקוב מכשיר את הזרעים מלאוהו עפר עד שפתו הרי היא כטבלה שאין לה לזביז ופי' הרמב"ם ז"ל שם וז"ל דינו דין טבלה שאין לה לזביז אשר עם היותה כלי היא טהורה ופ' רמב"ם בה' טו"א (פ"ב הי"ב) שכ' עציץ שמלאוהו עפר עד שפתו אינו חשיב כלי אלא הרי היא כטבלה שאין לה שפה שאינו כלי קיבול עכ"ל הרי שסתם וכ' דאינו חשוב כלי משמע בהדיא דלכל מילי ל"ה כלי:

והנה יש לעמוד עוד בזה מהא דאיתא בתוספתא דכלים (ב"ק פ"ז ה"ז) כפישה שנתן בה טיט עד חצי' והשקיע בה את הכלים רי"א אינה מצלת וחכ"א מצלת והרמב"ם ז"ל בה' כלים (פכ"ב ה"ב) כ' וז"ל כ"ח שנתן בו טיט עד חציו לא ביטלו ואם השקיע בו את הכלים מציל וכ' הכ"מ ז"ל שם דהרמב"ם ז"ל מפרש דהב"ע בשהקיפו צמיד פתיל וקסבר ר"י שאינו מציל משום דכיון שנתן בו טיט עד חציו ביטלו מתורת כלי ושוב אינו מציל בצ"פ דה"ול כלבינה שבלעה את הטבעת שאינה מצלת וחכמים ס"ל שלא נתבטל עי"ז מתורת כלי ע"ש:

ונמצא לכאורה מבואר מדברי הרמב"ם ז"ל אלו דלא נתבטל בזה מתורת כלי:

והנה הי' אפשר לחלק בין מילא כל הכלי למילא חציו ואכן הראב"ד ז"ל בהשגות שם פי' פירוש אחר בתוספתא זו וסיים דחבית אטומה לכו"ע טמאה הוא ואפי' אטומה כולה ע"ש וא"כ מבואר לכאורה מהראב"ד ז"ל דאפי' במילא כולו לא נתבטל:

אבל אפשר לתרץ לפ"ד הרמב"ן ז"ל שהבאתי לעיל דלענין שיבטל מתורת. כלי לא די במילא עפר רק בעינן שיכבש וכן מבואר באמת בראב"ד והובא גם ברא"ש בה' מקואות דבעינן שיהי' נעשה כגפסית והכא איירי במילא טיט בעלמא, ויש להעיר עוד מהא דהכשר זרעים שהבאתי דכ' בסתם שמילאוהו עפר ודו"ק:

ובעיקר דברי התוספתא הנ"ל דפליגי ר"י וחכמים לענין מילא הכפישה עד חציו דס"ל לר"י דבטל בזה מתורת כלי יש להעיר דהא מצינו לר"י איפכא בדין תנור שמילא עפר עד חציו דתני עלה בתוספתא (פ"ד ה"ד) אמר ר"י בד"א בזמן שנתן בו עפר ואח"כ הסיקו אבל הסיקו ואח"כ נתן בו כלי מטמא במגע ובאויר ע"ש ולפי' הראב"ד ז"ל בתוספתא דכפישה ניחא אבל לפי' הרמב"ם ז"ל דאיירי לענין ביטול כלי צ"ע:

ובמקו"א בתשו' כתבתי לצדד בהא דתנן במשנה דכלים (פ"ה מ"ו) דנתן בו עפר עד חציו נטמא כלו במגע אבל באויר לא נטמא רק חלק העליון דהיינו מטעם דע"י העפר נתבטל החלק של מטה מתורת כלי ואין בו רק דין ידות הכלים וקיי"ל דאין אויר ליד כ"ח וכמבואר במשנה דכלים (פ"ג מ"ד) בדין חבית שנתרועעה ע"ש, ויל"ע עוד בהא דתוספתא הנ"ל ודו"ק:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה