שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן לט · ז
ולפי דרכנו ניחא שפיר דברי הרמב"ם ז"ל דפ' (בפ"ה מה' יסוה"ת) כר"ל דבעינן שיהי' חייב מיתה לגבי ר' יוחנן והוא תמוה דהא קיי"ל דר"י יר"ל הלכה כר"י:
ולפי הנ"ל א"ש דהרמב"ם לשי' (בפ"ד מה' מלוה) דרבית קצוצה יוצאה בדיינין וע"ז קאי קרא דוחי אחיך עמך אהדר לי' דניחי ובפ"ט מה' עבדים פסק דמצוה ליתן להשמש תחילה קודם שיאכל הבעה"ב וע"כ דס"ל דאחיך קודם ולכן פסק כר"ל דאסור למסור שום נפש מישראל כ"א במחויב מיתה כמעשה דשבע בן בכרי:
הדו"ש: