אור ברסלב
שות אור המאיר סימן לח › ג

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן לח · ג

ב

ומ"ש כ"ת דיש חשש המרה בזה ח"ו הן אמת שהר"י מינץ ז"ל בתשו' התיר במינקת מחשש שלא יצאו לתרבות רעה וכמו שהובא בטו"ז יו"ד (סי' של"ד) מ"מ אין חזה ראי' לנ"ד:

חדא דמינקת ל"ה רק תקנתא דרבנן ועוד הרי כבר ביאר החת"ס ז"ל בתשו' הטעם משום דמינקת הויא משום תקנה דולד והכא אדרבא יותר ניחא לולד בתקנתא זו ע"ש משא"כ בנ"ד דהוא איסורא דאורייתא:

ומלבד כ"ז הרי התם הו' החשש שיצאו שניהם לתרבות רעה אבל הכא היכי נימא להבעל שיעבור משום תקנתא דידה והרי היכי דפשע לכו"ע לא אמרינן לאדם חטא בשביל שיזכה חברך וע"ש בתוס' שבת (ד' ע"א) וכה"ג אמרינן בכתובות (מ' ע"א) דכיון דבדידה ליכא עשה אין דוחה ע"ש בתוס':

וגדולה מזו איתא בתו"כ (פ' בהר) דאומר הריני מוכר עצמי לפ"ז אם לא תתן לי כדי דמי אין נזקקין לו וא"כ כ"ש בנ"ד וע' חת"ס יו"ד סי' שכ"ב וע"ע רמ"א יו"ד (סי' של"ד ס"א) מנדין למי שהוא חייב נידוי ואפי' יש לחוש שעי"כ יצא לתרבות רעה אין לחוש בכך ואפי' להטו"ז שם שחולק אדין זה היינו דוקא שלא לעשות מעשה וכההיא דקידושין דאין אומרים לדחות אבן אחר הטפל אבל להתיר איסור לאחריני במקום שהוא אסור מדינא ולא רק מתקנתא כההיא דמינקת לעיל ודאי אין אנו מתירין אפי' במקום שיש לחוש משום המרה ח"ו:

ואף כי לכאורה יש להעיר ממ"ש מהר"ם אלשקר (בסי' ע"ט) בשם תשו' הרמב"ם להקל בקטלנית בילדה משום חששא דלתרבות רעה והביא מש"ס גיטין (מ"א) ואכן גם בקטלנית הוא רק משום תקנתא וע' תשב"ץ (ח"ג ס' י"ד) דאם רצה לישא הרשות בידו והביא כן מירושלמי ועדיין יש לעיין בזה:

הן אמת כי לפום ריהטא הי' אפשר קצת היתר לנ"ד דאף דלתקנתא דידה לא חישינן ובפרט היכא שפשעה וכנ"ל אבל עדיין יש לנו לחוש לתקנתא דולד דהא קי"ל הולד כשר וכמבואר באהע"ז (סי' ו') אלא שהוא פגום לכהונה וא"כ אם היא חמיר ח"ו הרי תמשוך הולד אחרי' והולד הרי לא פשע וע' בחת"ס בתשו' הנ"ל שכ' בתחילה שלא לנדות כל שיש לחוש לבנים ואח"כ צידד לאיסורא:

אבל כ"ז רק לנדות אבל להגיד לאיש שישב כל ימיו באיסור דטומאה משום חשש זה אין אנו מצווין כלל ופ' פוס' כתובות (ב' ע"א) דלישב באיסור כל ימיו חמיר טפי ע"ש:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה