אור ברסלב
שות אור המאיר סימן לח › א

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן לח · א

סימן לח

הנה לפי ציור שאלה זאת במכתבו אין מקום כלל להתיר דפשוט דכשם שזינתה עם ישראל ברצון נאסרת לבעלה ה"ה ע"י עכו"ם וכמבואר בש"ם דכתובות (כ"ו) דנחבשה ע"י עכו"ם מחמת נפשות אסורה לבעלה וע' ברש"י שם הטעם דחיישינן שמא נתרצית לאחד מהם הרי דאין חילוק בין ישראל לעכו"ם לענין זה וכן מוכת בכתובות בדף (ג') בהא דפרוצות:

ואף הר"ת ז"ל שהתירה לבועל לכשיתגייר וכמבואר בתוס' שם היינו להבועל דוקא אבל לא להבעל וכמבואר בשי' מקו' בכתובות שם וגם על עיקר הדין כ"כ הב"י (בסי' קע"ח) בשם הא"ח דכל הפוסקים חלקו אר"ת גם בזה:

וע' ברא"ש בכתובות שכ' לקיים ד' הר"ת ז"ל מטעם אחר כיון דאסורה לו בלא"ה וע"ש במה שפירש דמקנין בסוטה ע"ש אבל כל זה דוקא לבועל ולא לבעל ע"ש:

ולכאורה הי' נראה להביא ראי' לשי' הר"ת ז"ל מהתוספתא דיבמות (פ"ד) נכרי שבא על בת ישראל ונתגייר אסור לישא ואם כנס לא יוציא ומדקאמר דלא יוציא ע"כ דל"ש בי' הא דנטמאה והטעם דלא ישא הוא משום לזות שפתים וכש"ס דיבמות (כ"ו) וא"כ לכאורה איכא ראי' לשי' ר"ת ז"ל דעכ"פ לבועל לא נאסרה מונטמאה:

ואכן הרמב"ם ז"ל בפ"י מה' גירושין פסק ג"כ כתוספתא זו וכ' בהגהת מיימונית שם דאין מזה הוכחה כשי' הר"ת ז"ל אלא דהרמב"ם בפנוי' איירי ע"ש וא"כ ממילא אין ראי' מהא דתוספתא די"ל בפנוי':

וראה זה חידוש דבתוס' שאנץ במס' סוטה (כ"ו ע"ב) הביאו בשם הר"ת ז"ל עצמו להיפוך בהא דמקנין ע"י עכו"ם דקאמר מהו דתימא ונטמאה כו' וכ' שם דמכאן הוכיח ר"ת דאסורה לבועל עכו"ם לכשנתגייר דיש שרצו להתירה לבועל מטעם זרמת סוסים זרמתם וחלק הר"ת ע"ש:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה