שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן לז · ז
ואכן בעיקר הדבר במ"ש לעיל מד' רש"י ז"ל ב"מ (פ"ח ע"ב) דההיא דר"י דל"ב ראית פני הבית רק בזיתים וענבים אבל לא בחטים ושעורים פליגא על הא דר"א דמערים אדם על תבואתו:
הנה מצאתי מבואר בשי' מקו' (ברכות ל"א) שכ' דר"א לא פליג כלל אהא דינא דר' ינאי וכן מוכח בריטב"א (ע"ז מ"א) דר"י ג"כ מודה לדינא דמערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה רק דס"ל דבזיתים וענבים לא מתחייב רק בראיית פני הבית אבל חטים ושעורים מתחייבו או בראיית פני הבית או בגורן, ונפ"מ מהא דהכניסוהו במוץ דאם לא יעשם גורן אח"כ בביתו יהי' פטור משום דאז אין כאן לא ראיית פני הבית ולא גורן ואף דגם ראיית פני הבית קובע רק אחר גמר מלאכה וא"כ הוי אחר שעשאו בגורן ז"א קושיא כלל דגמר מלאכה היינו אחר שיזרהו וימרחהו מפסולתן וגורן היינו שימרחו בכרי ברחת או עד שיעמיד ערמה ע' בזה בפהמ"ש להרמב"ם במס' פאה ובפ"ג ממעשרות:
ונראה דזהו ג"כ שי' התוס' דר"י לא פליג אר' אושעיא דמנחות (ס"ז ע"ב) הביאו שי' ה"ר אפרים ז"ל דמשו"ה קא"ר אושעיא דמכניסה במוץ מותר אפי' לאדם אף דקודם כמסתו לבית אסור לאדם היינו משום שיכול לבא לידי חיוב מעשר אם יכניסנו לבית אבל כיון שהכניסו דא"א לבא עוד לידי חיוב מותר אפי' לאדם וע"ז הקשו התוס' מש"ס דב"מ דהא אמרינן כי קאמר ר"י בזיתים וענבים אבל בחטים ושעורים דבגורן תלינהו רחמנא לא בעי ראיית פני הבית וא"כ אכתי אפי' כשהכניסו במוץ הא אפשר לבא לידי חיוב מעשר כשיעשנו גורן בבית דמה לי עשאו גורן בשדה מה לי בבית עכ"ד התוס':
הרי דהתוס' מקשו מר"י על הא דר"א והיינו משום דלשי' ר' ינאי ור"א לא פליגי:
ובד' התוס' מנחות הנ"ל דמה לי אם עשאם גורן בשדה או בבית יתורצו ד' הרמב"ם ז"ל בה' מעשר (פ"ג ה"ו) שכ' מותר להערים על התבואה להכניסה במוץ שלה וזורה מעט מעט אחר שהכניסה לביתו ופטורה מן התרומה ומן המעשרות שהרי אינו מתחיל לגמור הכל:
ולכאורה תמוה דמאי לחלק בין אם זרה במעט מעט או כלו כאחת:
ולהנ"ל ניחא דלכך התנה רבנו בדינא דר' אושעיא שיזרה מעט מעט דאם יזרנו כאחת ואז ימרחנו בכרי וא"כ הרי יתחייב משום גורן וכד' התוס' הנ"ל דמה לי עשאן גורן בשדה או בבית ואפי' אם רק בדעתו למרח הכל ומתחיל לגמור חשיב גורן ובש"ס דב"מ הנ"ל מכי אתחיל פיקוסיהו הוקבעו וע' כ"מ (פ"ג ה"ח) וזהו שכ' רבינו ז"ל שהרי אינו מתחיל לגמור הכל דאם התחיל לגמור שוב הוי גורן וכנ"ל:
וכן מבואר עוד בד' הרא"ה ז"ל בס' החינוך (מ' שצ"ה) דלאחר שהביא שם הא דברכות דהלכה פסוקה כ' דהא דר"א הוא רק היכי שלא העמיד ממנו כרי בביתו רק שזרה מעט מעט:
ונראה שכונתו ליישב קו' הרמב"ן ז"ל הנ"ל לשי' רש"י עפ"י שביאר דהא דגורן דר"י ודראיית בית תרתי מילי נינהו, והגאון בעל מנ"ח ז"ל תמה שם על ד' הרא"ה ז"ל במה שמחלק בין מירחו בבית או לא ולמ"ש לעיל בשם הראשונים ז"ל נתיישב הכל:
גם ראיתי שם במנ"ח שחידש דאם אחר שהכניסוהו במוץ ותיקנו שהוא פטור הכניסוהו לבית אחר נתחייב במעשר וכ' שדין זה פשוט הוא בעיניו וא"צ לראי':
והנה עפ"ד הי' א"ש בפשיטות הא דמותר העומר חייב במעשרות דמיירי שהכניסוהו לבית אחר:
ואכן לפלא בעיני שנעלם ממנו לפי שעתו ד' התוס' מנחות הנ"ל שכ' שא"א לעולם לבא לידי חיוב וכן מבואר ביתר ביאור בתשו' הרשב"א ססי' שס"א) שכ' דאם יכניסוהו לבית אחר אחרי אשר תיקנוהו בבית הראשון פטור הוא לעולם מתו"מ וכן מבואר בשי' מקו' (ברכות ל"א) יעיי"ש ודו"ק:
ענינים עמוקים המה ואם אמרתי לבאר הכל לא תרשני העת ורק את זה המעט אשיבהו למען כ' כי רב הוא בעיני:
ידידו דוש"ת החותם בלב מלא געגועים לאהבת תוה"ק: