אור ברסלב
שות אור המאיר סימן לז › א

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן לז · א

סימן לז

הנה בש"ס דב"מ (פ"ח ע"ב) בהא דקאמר ר' ינאי אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית מפ' הש"ס שם במסקנא כי קאמר ר' ינאי בזיתים וענבים אבל לא בחטים ושעורים דהנהו בגורן תלינהו רחמנא וכ' התוס' שם דה"ה יין ושמן דכתיבא ג"כ בקרא דהיינו תירוש ויצהר דלא בעינן בי' ראיית פני הבית וכי בעינן ראיית פני הבית היינו בדברים שאין דעתו לדורכן רק לאוכלן פירות ע"ש, ומבואר בש"ס דביצה (ל"ה) וכ"פ הרמב"ם (בפ"ג מה' מעשר) דהא דשבת קובע למעשר היינו דוקא אחר שנגמרה מלאכתו, וע' בתוס' ביצה שם (ד"ה אחד) דעיקר הנפ"מ דשבת קובע הוא רק לענין ראיית פני הבית דבשבת הוקבע למעשר אף אם לא ראה פני הבית ע"ש:

וא"כ נמצא לפי"ז דבדגן תירוש ויצהר דבגורן תלינהו רחמנא ולא בעי ראיית פני הבית אין השבת קובע כלל דבלא גמר מלאכה אין השבת קובע לעולם ולאחר גמר מלאכה דהיינו גורן לא בעינן כלל קביעותא דשבת דבכה"ג אפי' בחול מיחייב במעשר אף אם לא ראה פני הבית וכנ"ל:

וכן מבואר להדיא בהראב"ד (בה' מעשר שם) שכ' חוץ מדגן תירוש ויצהר דהני בגורן תלינהו רחמנא וע"ע שם בראב"ד (פ"ד ה"א):

והנה רש"י ז"ל פי' הא דעשרתם משום שהשבת קובעת למעשר וכבר פי' הדרישה בטואו"ח (סי' ר"ס) דכונת רש"י ז"ל דאמאי צריך לשאול הא דעשרתם בשבת דוקא משום דבשבת יש חומרא מבחול שקובע לאסור אכילת עראי ע"ש:

וא"כ א"ש מה דלא פי' בדגן או תירוש ויצהר דהרי הנהו לא בעי ראיית פני הבית אף בחול וא"כ לא משכחת בהו חומרא לענין מעשר בשבת:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה