שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן לב · ו
ויש להביא מקור נאמן לדין זה דאמרינן הואיל ונדחה ידחה מהא דאיתא במדרש שה"ש (פ"ה) דאר"ל מקודש הבית שלא עלה עזרא באותה שעה שאילו עלה עזרא הי' הוא כה"ג ולא יהושע בן יהוצדק וכ"ה ברש"י (ד"ה ה') דיהוצדק לא שימש כלל בכה"ג שנגלה הי' לגולה ויהושע זכה בחזקת אבי אביו שרי' ועזרא הי' בנו של שרי' והי' שייך לו ורק שעלה אחרי יהושע ע"ש והרי כשעלה ג"כ נשאר יהושע בחזקתו ולא עזרא אף דהכהונה היתה שייכה אליו וע"כ דהיכי דהפסיקו אחר אמרינן הואיל ונדחה ידחה, וע' רש"י (דה"י כ"ד) ע"ש ודו"ק:
ודבר חידוש כתבו התוס' נזיר (מ"ז ע"א) דכה"ג שגלה ונשתהה כמה שנים דכששב אינו חוזר לעבודתו כיון שזה שימש תחתיו כמה שנים נשאר הוא בחזקתו ולא הראשון עיי"ש הרי אע"ג דכבר שימש הראשון בכהונה גדולה אעפ"כ אבד חזקתו כששימש השני ודברי התוס' אלו מבוארים ביתר ביאור בתוספי הרא"ש נזיר (מ"ז) שם והוריות (י"ב ע"ב) דהא דאמרינן אירע פסול בכה"ג ראשון חוזר לעבודתו היינו רק כשהשני שימש זמן מועט אבל כל שחלה או אירע לו אונס ימים רבים ולא שב משמש השני ולא הראשון ע"ש:
ומד' המרדכי בפ' חזקת שלמד מהא דפסול בכה"ג לענין גלילה וכ"ה הלכה פסוקה בשו"ע או"ח לסי' קנ"ג) נראה קצת דאינו מחלק בין זמן מועט למרובה: