שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן כט
ב"ח גלינא ה' נשא תרפ"ב. אל כבוד הרב הנדול בתורה וביראה כש"ת הר' גרשון לאגנע נ"י בק' פרנקפורט דמיין יצ"ו.
הקשה לשאול בדברי הגאון פנים יפות ז"ל בפ' השבוע שחידש דמשו"ה היתה מנחת סוטה בלא שמן כדי שלא תהי' מוכשרת לקבל טומאה דאל"כ היתה יכולה כל סוטה להציל א"ע ע"י שתטמא א"ע בשרץ ותטמא המנחה כשיתן הכהן על כפי' וממילא לא יבדקוה המים אלא כיון שלא הי' בה שמן לא איכפת לן דחה"ק דרבנן וע"ז תמה כ"ה דהא אף דל"ה בה שמן אבל עכ"פ היתה נילושת במים דקי"ל חרבה משמן ולא ממים וכמבואר ברמב"ם ה' פסוה"מ (פי"א הי"ד) וא"כ אכתי הוכשרה לקב"ט:
תשובה
א
הנה בתו"כ (פ' שמיני) תניא יכול אפי' מי תותים ורמונים ושאר מי פירות מכשרי לקבל טומאה ת"ל מים מה מים מיוחדים שאין להם שם לוי ומוציא אני את מי תותים ואת מי רמונים ושאר מיני פירות שיש להם שם לוי ע"ש:
והנה הר"ש ז"ל במס' נגעים (פי"ד מ"א) כ' דבר חדש דהטעם דמים מלוחים או פושרין פסולין לטהרת מצורע מפני שיש להם שם לוי ע"ש, וכ"כ עוד הר"ש ז"ל במס' פרה (פ"ח מ"ט) דמה"ט פסולין פושרין למי חטאת ע"ש:
והרי משנה שלמה שנינו במס' מנחות (נ"ה ע"א) כל המנחות נילושת בפושרין ע"ש, וא"כ מעתה יהי' נמצא דהמים שלשין בהן מנחה אינם מכשירין כלל דהא פושרין יש להם שם לוי וכל שיש להו שם לוי הא קיי"ל דאינן מכשירין וא"כ שפיר ניחא דמנחת סוטה לא הוכשרה ע"י המים ודו"ק:
ב
ואכן אם כי נכון הוא בישוב דברי הפ"י ז"ל אבל עיקר הדין חידוש לומר דפושרין אין מכשירין ופ' מכשירין פ"ב דזיעת המרחץ מכשיר וגם בכולי הש"ס מתרץ רק במי פירות וע' תוס' חולין (ל"ו ע"א) בהא דצריד של מנחות דפרש"י ז"ל דהיינו קורטים יבשים והתוס' ז"ל תי' דאיירי במנחת חוטא שלא נתן בה מים כלל ע"ש וע' תוס' חולין (ל"ג ע"א) במה שהקשו בהא דנאכלין בידים מסאבות ע"ש:
וכן יש, להעיר עוד ממשנה דמכשירין (פ"ו מ"ה) תולדות למים היוצא מן העין כו' וע' בר"ש שם במשנה הקודמת שכ' וז"ל וכל הני תולדות דקתני לקמן כיון דתולדות הן לא חיישינן אפי' יש להם שם לוי וע' עוד שם (במשנה ו') דפליגי ר"א ורבנן לענין ש"ז אי מכשיר וע' ברא"ש בשם הר"מ וכ"ה בפי' הרע"ב שם דטעמי' דר"א לפי שיש לו שם לוי ע"ש, וע' סוטה (ו') בהא דמנחת סוטה שנטמאת וע' פסחים (ט"ז ע"א) בהא דמשקי בי מטבחיא מ"ש ודו"ק:
ידידושת"ה: