שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן כה
ב"ה סאניק אלול תרפ"ב. של כבוד ידידי ש"ב הרב הגאון הצדיק וכו' כש"ת חר' פינחס טווערסקי שליט"א חתנא דבי נשיאה הגאון סבא קדישא האבד"ק בעלזא שליט"א.
א
אמלא בזה אחרי דברי לעיין בקושית חותנו הגאון ציס"ע שליט"א בדברי הרמב"ם ז"ל בה' בית הבחירה (פ"ד ה"ב) שכ' דהא דעשו בבית שני ב' פרוכת במקום אמה טרקסין הוא משום שה' הספק בהמדה אם הי' בבית ראשון י"ט אמות חלל הק"ק ומ' אמות חלל ההיכל או הי' כ' אמות חלל הק"ק ול"ט אמות חלל ההיכל ולכן הוסיפו אמה יתירה ונמצא לפ"ז דבבית ראשון שלא הי' ספק לא הי' ההיכל והק"ק ביחד רק ס' אמה וע"ז תמה חותנו הגאון הקדוש שליט"א והרי במשנה דמדות (פ"ד מ"ז) קחשיב ההיכל ממזרת למערב מאה אמה וקחשיב ההיכל מ' והק"ק כ' ואמה טרקסין ונמצא הי' בס"ה ס"א אמה והרי כיון שבבית ראשון ל"ה רק ס' א"כ מאין הוסיפו עוד אמה אחת ואי שפיחתו מאויר העזרה והוסיפו לההיכל הא גם זה אסור דהכל בכתב ולשי' רש"י ז"ל בסנהדרין דגם בבי"ר הי' ס"א והספק ל"ה במדה כ"א בקדושה ניחא אבל להרמב"ם ז"ל קשיא עכדה"ק:
ואני הוספתי עוד בקושיא זו דהא הרמב"ם ז"ל פסק כמ"ד דבכל אלו תנן וכמבואר בה' בהב"ח (פ"ו הי"ד) והרי בגמ' דשבועות (ט"ז ע"א) מקשינן למ"ד בכל אלו א"כ איך קדיש עזרא לבית שני והא ל"ה אורים ותומים ומשני דסבר לה כמ"ד קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעת"ל ועזרא לזכר בעלמא הוא דעבד וכן פסק הרמב"ם ז"ל בה' בהב"ח שם וא"כ מעתה תקשה איך הי' אפשר להוסיף על ההיכל בבית שני כיון שלא נתקדש בראשונה קדושת היכל הא עזרא לא קידש מחדש כלל:
ב
והנ"ל בס"ד ליישב בזה דהנה התוס' ז"ל במס' ב"ב (ס"א ע"א) הקשו בהא דאיתא במשנה דמדות התא שש אמות דהא במלכים מפורש שהי' התא רק חמש אמות דכתיב היציע התחתונה חמש באמות ותי' בשם הר"י ז"ל דבבית שני נשתנה ממה שהי' בבית ראשון דאף דבבית ראשון הי' התא ה' אמות בבית שני הי' שש אמות ע"ש והתוס' ז"ל לא פירשו לנו שום טעם בזה דאמאי נשתנה בבי"ש והוא תמוה לכאורה:
והנלענ"ד לומר דהכל תלי בהאמה טרקסין דבבית ראשון שלא הי' אמה טרקסין הי' התא חמש ובבית שני שהי' גם אמה טרקסין הי' מוכרח להיות התא שש וקושיא חדא תתיישב בירך חבירתה:
דהנה כלל זה בידנו דמדת התא ומדת כותל ההיכל היו תלויין זה בזה וכמבואר בתוס' ב"ב שם ובתוס' יומא (נ"ב ע"א) דהיינו דהכותל ביתד עם חלל התא הי' י"ב אמות וכתיב מגרעות נתן לבית סביב והיינו דהכותל התחתון של ההיכל הי' שבע אמות ונשאר חלל היציע התחתונה חמש אמות והכותל האמצעי ה' שש והי' גם התא שש והכותל העליון חמש והתא שבע ע"ש, וא"כ מעתה נמצא דלפי שי' הר"י ז"ל בתוס' הנ"ל דהי' חילוק בתא התחתון בין בית ראשון לבית שני דבבית ראשון הי' התא התחתון חמש ובבית שני שש נמצא ממילא שגם בכותל התחתון הי' חילוק דהיינו דבבית ראשון הי' הכותל התחתון שבע ובבית שני לא הי' רק שש כמו האמצעי וגם זה טעמא בעי:
אבל באמת הכל ניחא דמבואר במשנה דפסחים (פ"ה ע"ב) דעובי החומה כלפנים וא"כ נמצא דעובי החומה של ההיכל הי' לה קדושת היכל ועתה כיון שנסתפקו באמה טרקסין והוכרחו להוסיף אמה אחת על אויר ההיכל שיהי' בס"ה ס"א עשו כותל ההיכל שבמזרח פחות אמה והיינו דבבית ראשון הי' שבע ובבית שני לא הי' רק שש ואמה זו הי' בה שפיר קדושת היכל דהא עובי הכותל כלפנים ול"ה צריכה קידוש מחדש כלל:
והנה האמה טרקסין הי' במזרח ושם ל"ה שום תאים והתאים הי' בג' צדדים דהיינו בצפון ודרום ובמערב והרי כל הכתלים שהי' מקיפים הי' מכל הצדדים שוים במדתם ומעתה כיון שעשו הכותל ההיכל שבמזרח רק שש כדי שישאר אמה לטרקסין ממילא הי' צריך לעשות כותל ההיכל שביתר הצדדין ג"כ רק שש וממילא כיון שהי' הכותל שש נתוסף אמה להתאים מכל צד והי' התא ג"כ שש וכנ"ל ונמצא התא שהי' מקודם בבית ראשון חמש כיון שהכותל הי' אז שבע עכשו בבית שני שהכותל ההיכל הי' שש ממילא גם התא הי' מוכרח להיותכן ומיושב הכל בס"ד:
ג
ובהיותי מעיין במס' מדות שם אמרתי בס"ד לבאר פלוגתא דת"ק ור' יהודא במשנה דמדות (פ"ג מ"ו) דתנן התם אמה אמה ורובד ג' אמה אמה ורובד ג' והעליונה אמה אמה ורובד ד' ר' יהודא אומר העליונה אמה אמה ורובד ה' ופי' הרמב"ם ז"ל בפהמ"ש שם דכותל האולם הי' בנוי בדרך זה שאמה אחת הי' חלק ואח"כ הי' כצוצרא בגובה ג' אמות ואח"כ שוב אמה חלק ורובד ג' עד העליונה שהיתה אמה חלק ורובד ד' אליבא דרבנן ואמה חלק ורובד ה' אליבא דר' יהודא ע"ש, הנה נחלקו ר"י ורבנן במציאות אי רובד העליון הי' ד' אמות או ה' אמות ואין שום נתינת טעם לפלוגתתם:
ואמרתי בס"ד דבר חדש בזה דר"י ורבנן לשי' בזה דפליגי במשנה אחרת במס' מדות (פ"ד מ"ו) בהא דתנן שההיכל הי' רום מאה דרבנן אמרו דעד המעקה הי' צ"ו אמות והמעקה ג' אמות והכליא עורב שהי' אמה השלים מנין המאה ור"י פליג בזה ואמר לא הי' כליא עורב עולה מן המדה אלא ארבע אמות הי' מעקה ע"ש:
והנה לכאורה קשיא בהא דתנן דכותל האולם הי' כל גובהו באמה ורובד ג' מלבד העליון שהי' אמה ורובד ד' לרבנן או ה' לר"י דכיון דתנן שההיכל הי' רום מאה א"כ איך משכחת לה חשבון זה דהא בחשבון מאה אמה אם הי' כולו מסודר מן אמה חלק ורובד ג' נמצא דכלו עד מאה אמה וגם הרובד העליון ל"ה בו רק רובד ג' דמאה אמה היינו כ"ה פעמים אמה ורובד ג' ונמצאו לרבנן דס"ל שהעליון הי' רובד ד' חסר עוד אמה אחת ולר"י דאמר שהרובד העליון הי' ה' אמות חסר לנו עוד ב' אמות:
ואכן באמת הדבר נכון דהא במשנה דמדות שם קחשיב בחשבון הרום מאה אמה שהאוטם הי' שש אמות והנה הרמב"ם ז"ל פי' האוטם דהיינו היסוד שהי' מובלע בתוך הקרקע וא"כ על האוטם ל"ה אפשר לעשות רובדין כלל וכן הכליא עורב שהי' רק מסמר חד וכמבואר ברש"י מנחות (ק"ז ע"א) ג"כ לא שייך לעשות רובד והוא פשוט, וא"כ יש לנו לנכות מהחשבון של הרום לענין עשיית הרובדין את השש אמות של האוטם והאמה אחת של הכליא עורב ונמצא נשתייר בהכותל צ"ג אמות, וא"כ החשבון מכוון שהי' כ"ב פעמים אמה ורובד ג' דהיינו פ"ח אמות ונשתיירו עוד ה' אמות וממילא נמצא בהעליון, אמה ורובד ד':
וכ"ז לרבנן דהכליא עורב מן המדה נמצא נשתייר בהכותל שיהי' ראוי לרובדין רק צ"ג אמות אבל לר"י לשיטתי' דס"ל שהי' ק' אמה מלבד הכליא עורב נמצא נשתייר בהכותל צ"ד אמות וכיון שפ"ח אמות עלו באמה אמה ורובד ג' נשתיירו עוד שש אמות וממילא נמצא לר"י העליון אמה ורובד ה':
ובחיבורי על הרמב"ם ז"ל בה' בית הבחירה הארכתי בזה לבאר פלוגתת הרמב"ם והרא"ש ז"ל בפי' אוטם ואכ"מ:
ש"ב ידידו אוהבו דושת"ה: