שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן כד
ב"ה גלינא ה' יתרו תרע"ד שוכט"ס לכ' ידידי הרה"צ פאר מקדושים וכו' כש"ת מו"ה יוסף אייכענשטיין שליט"א בק' טארנאפאל יצ"ו.
ע"ד מה דבדק לן בדברי הזוה"ק פ' זו (פ"ה ע"ב) אשר הוצאתיך מארץ מצרים דא יובלא כו':
תשובה
א
הנה כן איתא ג"כ בזוה"ק פ' בשלח (מ"ו ע"א) בגין דההוא יובלא סליק לון ממצרים בגין כך וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים ואי לאו לא סליקו וכו':
ומלבד מה שגילו בזה חכמי האמת ראיתי למפורשים שפי' ג"כ ע"פ הפשט דכונת הזוה"ק דשנת יציאת ישראל ממצרים הי' היובל הגדול דהיינו היובל החמשים ונקרא דרור לישראל דיפקון לחירות וזהו וחמשים עלו בני ישראל היינו בהיובל החמשים ע"כ:
ואכן לפום ריהטא יש לתמוה בזה מש"ס דע"ז (ס' ע"א) דמבואר דשנה שיצאו ישראל ממצרים היתה ב' אלפים תמ"ח לבריאת עולם והרי יובל החמשים אינו אלא בתשלום ב' אלפים ות"ק:
והן אמת כי לפ"מ דאיתא בפסיקתא דשנה שיצאו ממצרים הי' חדשי השנה והתקופה שוין וכן יסד הפייט בפ' החדש ילדות חרס וסהר בו ביום מצו וזה אינו רק בכלות י"ט שני המחזור דלתקופה מניסן של תהו מנינן ונמצא לחשבון זה ע"כ היתה שנת יציאת ישראל ממצרים שנת ב' אלפים תנ"א לבריאת עולם, וע' בס' היוחסין מחלוקת בזה, אבל עכ"פ גם לשי' זו עדיין חסרו מ"ט שנה עד היובל הגדול:
ואכן באמת הדבר נכון דהא קיי"ל כר"י דשנת היובל עולה לכאן ולכאן וכמ"ש התוס' במס' ר"ה (ט' ע"א) ד"ה ולאפוקי דהלכה כר"י והר לר"י לא חשבינן ביובל אלא מ"ט שנים דהא שנת היובל שאחריו מנינן לחשבון הבא וא"כ נמצא דב' אלפים ת"נ הם חמשים פעמים מ"ט ושנת התנ"א הוא שנת היובל החמשים דהוא יובל הגדול:
ב
ובזה יש מקום לתרץ מה דאיתא במדרשי רז"ל בפ' וירא ה' כי סר לראות דמרע"ה סבר שישראל יתמהמהו ר"ס שנה במצרים ולא רד"ו והדבר תמוה דמדוע עלה החשבון ס"ר דוקא:
וידועים דברי זקיני הקדוש מופ"ד הר"ש מאוסרופולי זצ"ל מה שתי' בזה ע"פ הסוד שמרע"ה סבר שהעשרה שבטים שהי' במכירת יוסף פגמו בשם כ"ו דהיינו ר"ס י' פעמים כ"ו וא"ל הקב"ה שפגמו בשם כ"א דהיינו רד"ו ע"ש:
וע"פ הפשט י"ל ע"פ הפלוגתא דר"י וחכמים במס' נדרים (ס"א ע"א) במנין שנת היובל דחכמים ס"ל חמשים כלפניו ור"י ס"ל דשנת היובל עולה לכאן ולכאן וא"כ מעתה נמצא דלשי' ר"י דשנת היובל עולה לכאן ולכאן שפיר נשלמו אחרי רד"ו שנה החמשים יובלות אבל לרבנן דס"ל חמשים כלפניו הרי חסרו להו עוד חמשים שנה דהיינו שנה אחת לכל יובל ואמטי להכי הי' נצרך ר"ס שנה דכמה בין רד"ו לר"ס חמשים שנה ובכן הי' מרע"ה ס"ר לראות עד שנגלה לו דהלכה דשנת היובל עולה לכאן ולכאן:
ג
ובזה אמרתי לפרש המדרש רבה ויקרא (פי"א) דמרע"ה לא נכנס לא"י בשביל שסירב בשליחות מצרים דהיינו דהא בהא תליא:
בהקדם לבאר המדרש תנחומא (פ' ואתחנן) דאיתא שם שאמר מרע"ה להקב"ה אם רצונך אכנס לא"י ואחי' שם ב' שנים וכו' והוא תמוה מדוע ב' שנים דוקא:
והנראה בזה עפ"ד הרמ"ע מפאנו ז"ל דשנות חייו של מרע"ה הי' בסוד היובל דשית אלפי שני הוה עלמא היינו ק"כ פעמים חמשים ונגד זה חי מרע"ה ק"כ שנים:
ומעתה נמצא דזהו רק לשיטת חכמים דפליגי אר"י וס"ל חמשים כלפניו ול"ה בשית אלפי שני רק ק"כ יובלות אבל לר"י דס"ל שנת היובל עולה לכאן ולכאן הרי נמצאו עוד ב' יובלות שלימות ולכן ביקש מרע"ה שיחי' עוד ב' שנים דוקא:
והנה מעתה שפיר ניחא המד"ר ויקרא הנ"ל דבשביל שסירב בשליחות מצרים לא נכנס לא"י דאיתא במדרש ואתחנן דכשביקש מרע"ה שיכנס לא"י א"ל הקב"ה כבר הגיע זמנך להפטר מן העולם והנה זהו דוקא אי סבירא לן דחמשים כלפניו אבל למאן דס"ל דשנת היובל עולה לכאן ולכאן הרי לא הגיע זמנו כלל, ואכן כיון שסירב בשליחות מצרים דהי' בדעתו שצריכין להיות ר"ס שנה וא"כ הי' ס"ל דשנת חמשים כלפניו ומשו"ה א"ל הקב"ה חייך אני צורריך בכנפיך שלא תכנס לא"י ודו"ק:
את זה אשר ראיתי להשיבו מפני הכבוד ואם שגיתי ה' החסד יכפר בעדי:
אוהבו ידידו"ש: