אור ברסלב

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן כ

סימן יט

ב"ח טארנאפאל שבט תרס"ז. לכ' ידידי הרב החו"ב זקן שקנה חכמה מוה"ר משה ווינטער נ"י בעיר חאראסטקוב יצ"ו.

מכתב שאלתו בדבר המקוה בעיר הסמוכה לו הגיעני:

וע"ד מה שנסתפק בהא ששנינו במס' כלים (פ"ג מ"א) שיעור כלי חרס ליטהר המיוחד למשקים ככונס משקים אם דוקא בכלי חרס שייך שיעור זה או אפי' בכל הכלים של עץ ושל מתכות נמי שיעור זה לכלים המיוחדין למשקין:

תשובה

א

הנה המהרי"ט ז"ל בתשובה סי' י"ז כ' בפשיטות לענין כ"ע דשיעורו בכונס משקה ומבואר מדבריו דלאו דוקא בכ"ח שייך דין זה ואכן הב"י ז"ל ביו"ד (סי' ר"א) כתב בפשיטות להיפך שאמה שכ' התוס' והסמ"ק ז"ל לנקות המקואות ע"י כלים הנקובים בכונס משקה כ' ע"ז הב"י ז"ל דהיינו דוקא בכ"ח אבל לא בשאר כלים:

וכן כ' עוד הב"י ז"ל באו"ח (סי' קנ"ט) לפרש דברי הרמב"ם ז"ל שכ' דכלי שניקב בכדי טהרתו אין נוטלין המנו לידים והקשה הב"י ז"ל דאמאי לא נקט כלישנא דהש"ס שניקב בכונס משקה ותי' דהוא כדי לכלול גם שאר כלים דלא מהני בהו כונס משקה ועמ"ש בשם הסמ"ג ז"ל, וא"כ לכאורה תליא דין זה בפלוגתא שבין הב"י ומהרי"ט ז"ל:

ב

ואכן לענ"ד נראה להביא מקור לדין כלי מתכות דלא מהני בכונס משקה מש"ס ערוך בזבחים (צ"ד ע"ב) דתנן התם כלי חרס שניתז עליו דם חטאת ויצא חוץ לקלעים ונטמא נוקבו ונכנס ושוברו במקום קדוש כלי נחשת שנטמא פוחתו כו' ופירש"י ז"ל שם דמשו"ה תני בכלי נחשת פוחתו דוקא משום דכלי מתכות אינו נטהר אלא בנקב גדול עיי"ש:

ועוד אמרינן בגמ' שם (צ"ה ע"א) בהא דפריך התם אהא דתנן כ"ח נוקבו ונכנס ושוברו והא כלי אמר רחמנא ומשני שניקב בשורש קטן ובהא דכלי נחשת פוחתו פריך ג"כ והא לא כלי הוא ומשני דרציף לי' מרציף ופירש"י ז"ל וז"ל וגבי כ"ח איכא למימר דנוקבו דמתני' בכונס משקה ליטהר כו' עיי"ש הרי דרש"י ז"ל מדמה הא דשורש קטן לכונס משקה ולא מהני רק בכ"ח ומשו"ה מוכרח הש"ס לתרץ בכלי נחשת דרציף לי' מרציף ע"ש:

וע' תוס' זבחים שם דמשו"ה בעי שורש קטן דוקא משום דהכא איירי בכלים המיוחדים לבישול בשר ומרק דהיינו אוכלין ומשקין ומשו"ה יש שיעור אמצעי בין כונס משקה למוציא זיתים ע"ש, ועכ"פ מבואר מזה דאין דין כלי מתכות שוה בהא לכ"ח כלל:

וכדי דלא תקשה אמהרי"ט ז"ל מש"ס הנ"ל נראה לומר דמהרי"ט ז"ל דוקא בכלי עץ קאמר דדומה לכ"ח אבל לא ללמוד מזה גם לכלי מתכות:

ג

ואכן גם בכלי עץ דפשיטא למהרי"ט ז"ל דמהני בי' כונס משקה הנה אני רואה שאין כן דעת רבותינו הראשונים ז"ל:

דבש"ס דמנחות (פ"ה ע"א) תני חדא שבעציץ ושבספינה מביא וקורא ותניא אידך מביא ואינו קורא ומשני עציץ אעציץ לא קשיא כאן דנקובה כאן בשאינו נקובה ספינה אספינה לא קשיא כאן בספינה של עץ כאן בספינה של חרס וכ' התוס' ז"ל שם דהר"ת ז"ל מפרש דבספינה של חרס מהני נקובה ובספינה של עץ לא מהני נקובה וסיימו וז"ל וניחא השתא בכל הנהו חמש מדות בכ"ח הוי כולהו בחרס דוקא דמדה של מוציא משקה וכונס משקה אשכחן גבי חרם כו' אבל של עץ שיעורו לעולם ברמונים ע"ש:

הרי מבואר שי' הר"ת ז"ל דחרס דוקא אבל של עץ לעולם שיעורו ברמונים ולא מהני כונס משקה:

וכן יש ללמוד עוד מדברי התוס' נדה (מ"ט ע"א) ד"ה אם שכ' וז"ל ואע"ג דבכולי שמעתין במתני' וברייתא לא קאמר כונס משקה אלא בכ"ח ובסוף המצניע נמי קאמר ה' מדות בכ"ח משמע דוקא בכ"ח הן אותן המדות ולא בכלי עץ מ"מ כו' יש להחמיר בכל הכלים שניקבו ככונס משקה שלא ליטול מהן לידים כו', וע' בתוס' הרא"ש ז"ל בנדה שם שכ' ביתר ביאור וז"ל דדוקא כ"ח מתבטל מתורת כלי כשניקב בכונס משקה אבל של עץ ושל מתכות לא כו' ע"ש:

ונראה עוד דגם דעת הרמב"ם והראב"ד ז"ל כך הוא שהרי בה' כלים (פי"ד ה"ט) כ' הרמב"ם ז"ל נקובין אין מצילין וכמה יהי' בנקב אם בכלי שטף במוציא זיתים ואם בכ"ח העשוי לאוכלין שיעורו כזיתים והעשוי למשקין שיעורו בכונס משקה, והראב"ד ז"ל השיג ע"ז מטעם דהפרש זה לא נמצא בשום מקום לענין הצלה רק לענין קבולי טומאה דבכ"ח אזלינן למה שהוא מיוחד ובכלי עץ במוציא רמון כו' וע' בכ"מ שם שמפרש דעת הרמב"ם ז"ל דס"ל דכיון דנקב כזה מוציאו מתורת כלי הרי הוא כשבר כלי וממילא אינו מציל ע"ש, עכ"פ בזה דעת הרמב"ם והראב"ד ז"ל שוה דלענין ליטהר מטומאה לא מהני כונס משקה רק בכ"ח ולא בכלי שטף אלא דפליגי לענין הצלה ע"ש:

ובאמת נ"ל מקור נאמן לדברי הרמב"ם ז"ל מהתו"כ (פ' שמיני) כל אשר בתוכו יטמא ולא בתוך תוכו כיצד חבית שהיא נתונה כו' יכול אע"פ שניקבה כו' וכמה יהי' בנקב בכ"ח בכונס משקה ובכלי שטף במוציא זיתים ע"ש, הנה מפורש בהדיא כדעת הרמב"ם ז"ל שיעור זה לענין הצלה:

ומעתה לפי סברת הכ"מ ז"ל הנ"ל דדין הצלה תלי בדין קב"ט נמצא הדין מפורש ג"כ בתו"כ דגם לענין קב"ט לא מהני כונס משקה רק לכ"ח דוקא ולא לכלי שטף:

עכ"פ ביארנו דהרמב"ם והראב"ד והתוס' והרא"ש והסמ"ג והב"י ז"ל כולהו בחדא שיטתא קיימי דבכ"ח דוקא מהני כונס משקה ולא בכלי עץ:

והמהרי"ט ז"ל שכ' בפשיטות שיעור דכונס משקה בכלי עץ חי' הוא:

וכן ביארנו דיש ראי' מש"ס דזבחים ופרש"י הנ"ל דעכ"פ בכלי מתכות ודאי לא מהני כונס משקה וכנ"ל:

ד

ואמנם מה שיש עוד לעמוד בזה הוא ממשנה אחת במס' כלים (פי"ד מ"א) כלי מתכות כמה הוא שיעורו כו' מדות יין ביין ומדות שמן בשמן היינו דבמדות של יין שיעור נקיבתן בכונס יין ומדות שמן שיעור נקיבתן בכונס שמן הרי בהדיא דגם בכלי מתכות שייך דין זה דכונס משקה:

והנה מדברי הרמב"ם ז"ל בה' כלים (פי"א ה"ב) מבואר דמפרש משנה זו לענין שברי כלים ופי' מדות כד למוד בהן יין כו' ע"ש וא"כ ממילא לא קשיא מידי דלענין נקב שפיר הדרן לכללין דלא מהני כונס מסקה ואכן מדברי שאר המפורשים מבואר שפי' לענין נקב דכונס משקה והביאו ראי' מהתוספתא דלענין נקבו איירי, ושו"ר במשנ"א שעמד כבר בזה והניח בצ"ע:

ולולא דמסתפינא הי' נ"ל לומר דבר חדש בזה בס"ד דהנה יש לדקדק במשנתנו דתנן מדות יין ביין מדות שמן בשמן ואי כפשטא דמתני' דגם בכלי מתכות מהני כונס משקין ליטהר אמאי לא תנן סתמא מיוחד למשקין כמשקין כדתנן לעיל לענין כלי חרס, וגם אמאי תני לה לענין מדות דוקא:

והנראה בזה דהנה קיי"ל דשיעור טהרתן של כלי מתכות כל שאינן יכולין לשמש מעין מלאכתן ראשונה והנה מעתה יש לשאול דא"כ כלי מתכות המיוחד למשקין וניקב אפי' רק נקב כמוציא משקה נמי יהי' טהור דהא עתה אין משמש עוד מעין מלאכתו ראשונה כיון דהמשקה יוצא ממנה ואכן זה לא קשיא דהא אמרינן בגמ' דשבת (צ"ה ע"ב) דמשו"ה כ"ח אין נטהר בנקב כשמוציא משקה משום דמביאין גיסטרא ומניחין תחתיו וא"כ הרי עדיין הוא משמש מעין מלאכתו:

ואכן היינו דוקא בשאר כלים אבל כלים העומדים למדה הרי כיון שניקבו אפי' רק נקב כמוציא משקה שוב אין משתמשין מעין מלאכתן ראשונה דהא כיון שיצא המשקה אף אם יניח גיסטרא תחתיו עכ"פ המדה לא ידע לעולם דהא בכל רגע הוא מטפטף ולא ידע מדתה ומשו"ה תני במשנה מדות דוקא דבכה"ג נטהרו בכלי מתכות כיון דאין משתמשין מעין מלאכתן ראשונה ושפיר הויין הא דמדות כעין האחרים דחשיב להו במתני' דטהורין משום דאין משמשין מעין מלאכתן:

וע' תוס' מנחות (ח' ע"ב) ד"ה כלי שכ' שם ג"כ לענין מדות הקדש דהיכי דתני מדות דוקא תני ולא סתם כלי ע"ש וה"נ כן הוא:

ובזה א"ש ליישב ג"כ הא דאיתא בתוספתא דכלים (ב"מ פ"ז) לענין כלי עץ דמדות יין ושמן שיעורן כפיקה גדולה וכן הוא במשנה דכלים (פי"ד מי"ב) לענין חמת ואילו לענין כלי מתכות אמרינן מדות יין ביין מדות שמן בשמן והיינו משום דשאני מתכות דבעינן שישמשו מעין מלאכתן ראשונה משא"כ בכלי עץ:

אבל עדיין יש לעיין בזה מהתוספתא בכלים (ב"מ פ"ד) דתני שם נר שיעורו במשקין הרי דגם נר דלא בטיל ממלאכתו שיעורו במשקין וכדין נר דכ"ח המבואר בכלים (פ"ג מ"ב) וע' בר"ש (פי"ד מ"א) דגרס נוד וע"ע תוספתא כלים (ב"מ פ"ז) רש"א מדות שיעורן במשקין וע' בהגהת הגר"א ז"ל שם דגרס נודות ע"ש ודו"ק:

ה

והנה כמה היא השיעור של כונס משקה מבואר בש"ס דנדה, (מ"ט ע"ב) ומסיק שם הי' טורד טפה אחר טפה בידוע שהוא כונס משקה וע' ב"ח או"ח (סי' קנ"ט) דבשיעור זה כו"ע מודי ע"ש:

והנה לכאורה תמהתי בזה במ"ש הרע"ב ז"ל והנה במשנה דכלים (פ"ב מ"ו) בהא דתנן התם טיטרוס ראב"צ מטהר ור"י מטמא מפני שהוא כמוציא פרוטות ופי' הרע"ב ז"ל דראב"צ מטהר לפי שהוא נקוב בכונס משקה ור"י מטמא מתרי טעמי חדא לפי שזהו דרכו של כלי זו ועוד לפי דל"ה כונס משקה מפני שאין המים יוצאין אלא בטפה אחר טפה ע"ש ולכאורה תמוה דהא בטפה אחר טפה לכו"ע הוי כונס משקה:

ואכן נראה עפ"מ דמצינו בש"ס דפסחים (ל"ט ע"ב) לענין דלף יורד על הקמח והוא דעביד טיף להדי טיף ופרש"י ז"ל שם דהיינו בלא הפסק וכן מצינו עוד שיעור זה לענין גילוי במס' ע"ז (ל' ע"ב) ופרש"י ז"ל שם דהיינו שהטפות רודפות ותכופות ומבואר בטושו"ע או"ח (סי' תס"ו) דטיף להדי טיף בלי הפסק מקרי טורד ע"ש וע' בכורות (מ"ד ע"א) וברש"י ותוס' שם דטורדות היינו יותר מדולפות ע"ש, ובזה מדוייק לשון הש"ס דנדה הי' טורד טיפה אחר טיפה היינו כונס משקה והיינו דטורד דוקא אבל הרע"ב ז"ל כתב מעט מעט טיפה אחר טיפה א"כ ודאי ל"ה כונס משקה וכן מבואר מדברי הרמב"ם ז"ל שכ' באיחור גדול וז"פ:

והנה יש ללמוד עוד מהמשנה דכלים (פ"ג מ"ב) דשיעור כונס משקה הוא פחות מפרוטה קטנה דתנן התם הנר שיעורו בשמן ר"א אומר בפרוטה קטנה והיינו משום דמיוחד נמי לפרוטות מטילין אותו לחומרו ע"ש וא"כ מבואר עכ"פ דכונס משקה היינו פחות מפרוטה קטנה:

ובענין זה יש לתמוה במ"ש הראב"ד ז"ל בה' כלים (פי"ח ה"ו) בשם הערוך ז"ל דהא דר"י מטמא בטיטרוס מפני שהוא כמוציא פרוטות פירושו דכיון שאינו ניקב רק כמוציא פרוטות ל"ה שיעור בכ"ח ליטהר ודלא כר"א שיש לדעתו שהוא כלי טהור במוציא פרוטה קטנה עכ"ל והנה מ"ש דר"א מטהר בפרוטה קטנה הכונה על המשנה הנ"ל גבי נר אבל צ"ע דהא התם ר"א לחומרא קאמר דכיון דמיוחד נמי לפרוטות בעי שיעור יותר גדול מכונס משקה וא"כ לדידן דמטהרינן בכונס משקה א"כ במוציא פרוטה ודאי הו"ל לטהר וצ"ע:

ועוד שיעור אחד מצינו בכונס משקה והובא בב"י ביו"ד (סי' ר"א) בשם מהרי"ק ז"ל דשיעורו כעדשה והב"י כתב ע"ז שאינו יודע מנין לו למהרי"ק ז"ל שיעור זה ובאו"ח (סי' קנ"ט) הביא ג"כ הב"י דברי מהרי"ק ז"ל בזה וכ' דהיינו דוקא לענין שיהי' נקרא עי"ז מחובר למקוה מחמיר מהרי"ק ז"ל בשיעור כעדשה אבל ודאי כונס משקה הוא פחות מכעדשה ע"ש וע' ברמב"ם ה' טו"צ (פ"ג ה"א) כמה שיעור עדשה ודו"ק:

אוהבו ידידו"ש:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה