שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן יג · א
אמנם שאלה גדולה שאלת וכבר הרגיש בזה בס' העברונות ונדחק הרבה בזה וע" במפרש להרמב"ם בה' קה"ח (פ"א ה"ב) ומשמיא קא זכינא לקיים מצות חישוב העברונות והתקופות ובס"ד עלה בידי לבאר דברים חדשים בזה אשר על פיהם נמצא מקום לתרץ הרבה קושיות חמורות בסוגיות הש"ס וכמו שיבואר לפנינו בס"ד:
ידוע הוא כי ימי החדש הם כ"ט י"ב תשצ"ג היינו כ"ט ימים י"ב שעות תשצ"ג חלקים (שעה היא תתר"ף חלקים] ולפ"ז עולה מספר שנה פשוטה שנ"ד יפים שמנה שעות ותתע"ו חלקים:
ואכן בשנת החמה היא מחלוקת החכמים בין מר שמואל ורב אדא דלשמואל בגמ' דעירובין (נ"ו פ"א) שנת החמה היא שס"ה ימים ו' שעות ואכן לרב אדא בברייתא שנת החמה היא שס"ה ימים ה' שעות תתקצ"ז חלקים מ"ח רגעים [ע"ו רגעים היא חלק מחלקי התתר"ף] ולפ"ז נמצא לשמואל יתרון שנת החמה על הלבנה לשמואל י' ימים כ"א שפות ר"ד חלקים, ולרב אדא עולה יתרון שנת החמה על הלבנה י' ימים כ"א שעות קכ"א חלקים מ"ח רגעים:
וע"פ שיטת רב אדא יש בידנו זמן אשר ישלמו שנת החמה עם שנת הלבנה במכוון והוא אחר י"ט שנים ע"י ז' חדשי העיבור שנתוספו במשך הי"ט הי"ט שנים והוא הנקרא מחזור:
צא וחשוב י"ט פעמים י' ימים כ"א שעות עולה ר"ו ימים ט"ו שעות, י"ט פעמים קכ"א חלקים הוא ב' אלפים רצ"ט חלקים שהם ב' שעות קל"ט חלקים, י"ט פעמים מ"ח רגעים עולה תתקי"ב רגעים שהם י"ב חלקים, נמצא סך הכל ר"ו ימים י"ו שעות קנ"א חלקים הוא היתרון של י"ט שנות החמה על י"ט שנים של לבנה אילו היו כולן פשוטות:
אבל כיון שאנו עושין באותן הי"ט שנים שבע חדשי העיבור נשלם המנין, כיצד ז' פעמים כ"ט ימים הוא ר"ג ימים, ז' פעמים י"ב שעות הוא ג' ימים י"ב שעות, ז' פעמים תשצ"ג חלקים הם ה' אלפים תקנ"א שהוא ה' שעות קנ"א חלקים, הרי ס"ה במכוון ר"ו ימים י"ז שעות קנ"א חלקים והרי נשלמו שני החמה עם שני הלבנה ומטעם זה הוא נקרא מחזור שבמשך זמן זה השמש והירח חוזרים חלילה ומתקבצים יחד באותו מקום ובאותו רגע שנתקבצו בתחילת המחזור, וכ"ז לתקופה דרב אדא המחשב שנת החמה על שס"ה ה' תתקצ"ז מ"ח:
אמנם לתקופת שמואל נשאר יתרון החמה על הלבנה גם אחר המחזור שעה אחת ותפ"ה חלקים כי מר שמואל מוסיף אדרב אדא ליתרון שנת החמה פ"ב חלקים כ"ח רגעים, צא וחשוב י"ט פעמים פ"ב הוא אלף ותקנ"ח חלקים., י"ט פעמים כ"ח רגעים הוא תקל"ב רגעים שהם ז' חלקים ובצירוף הם אלף תקס"ה חלקים דהיינו שעה אחת ותפ"ה חלקים:
ודע כי התקופה האמתית להלכה היא תקופה דרב אדא וכמבואר בזה ברמב"ם ה' קה"ח (פ"י ה"א) וז"ל שנת החמה שס"ה ימים וחמש שעות ותתקצ"ז חלקים ומ"ת רגע בכל מחזור מהם ישלמו שני החמה עם שני הלבנה, וסיים שם (בהלכה ו') וז"ל ונראין לי הדברים שעל חשבון תקופה זו היו סומכין לענין עיבור השנה בעת שבית דין הגדול מצוי שהי' מעברין מפני הזמן ומפני הצורך לפי שחשבון זה הוא האמת יותר מן הראשון והוא קרוב מן הדברים שנתבארו באצטגנינות יותר מן החשבון הראשון שהיתה בו שנת החמה שס"ה יום ורביע יום עכ"ל הרמב"ם ז"ל, וכן הראב"ע ז"ל בפירושו עה"ת פ' בא הכריח ג"כ כשיטה זו דרב אדא ובספרו ספר העיבור (שער ג') הוסיף עוד להביא שבע ראיות ברורות לתקופה זו דרב אדא וסיים וז"ל הלא התורה אמרה על פי שנים עדים או שלשה עדים יקום דבר ואנכי הבאתי לך שבעה עדים נאמנים וע"כ אל תשים לבך אל תקופת שמואל כו' ויתכן ששמואל ידע זה ותקן בדרך קרוב לאנשי דורו כי אין יכולת בידיהם להבין חלקים ורגעים עכ"ל וכן האבודרהם ז"ל (בשער התקופות) והר"י סנגרי ז"ל בכוזרי ראשון (מאמר ד' ס' כ"ט) וכן הר"ד ניטו ז"ל בכוזרי שני (ויכות ה') כלם קראו לתקופה זו דרב אדא התקופה הברורה והאמתית וכן כ' הרב בעל ס' העברונות בדף י"ט שם ועוד תמצא בתשו' משאת בנימין (סי' ק"ב) מ"ש בזה להלכה לענין ברכת החמה במלאת כ"ח שני המחזור הגדול וע' בתשו' צמח צדק (סי' י"ד) מה שהביא בזה תשובה מהתוס' יו"ט ז"ל עיי"ש:
ואחרי הקדמה זו עוד עלי להקדים ב' הקדמות קצרות, הא' ש"ס דר"ה (י"ב ע"א) חכמי ישראל מונין למבול כר' אליעזר ולתקופה כר' יהושע עיי"ש ומבואר מזה דיש חילוק בין מנין שנות הדורות למנין התקופה, דלמנין שנות הדורות אנו מונין מתשרי ולתקופה מניסן והב' ש"ס דר"ה (כ"א ע"א) שלח לי ר"ה בר אבין לרבא כד חזית דמשכת תקופת טבת עד שיתסר בניסן עברה לההיא שתא ולא תחוש לה דכתיב שמור את חדש האביב שמור אביב של תקופה שיהי' בחדש ניסן וע' תוס' שם דעד שיתסר היינו עד ועד בכלל ואם התקופה של ניסן בי"ז מיום המולד אז ל"ה חדש האביב ומעברין השנה [וע' רמ"א או"ח (סי' תכ"ו) וגמ' סנהדרין (מ"א) נהרדעי אמרי עד י"ו וע' רמב"ם ה' ברכות (פ"י ה"ז) ע"ש]: