אור ברסלב

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן יב

סימן יא

עוד להרב הנ"ל.

וע"ד שאלתו בתרגום יהונתן פ' שלח במעשה דמקושש דמפרש דלשם שמים נתכוין ומדייק דאמר במימרי' איזל ואתלוש קיסים ביומא דשבתא וע"ז תמה כ"ה דלמאי הי' מדייק מקושש שיתלוש קיסין דוקא:

תשובה

א

הנה התוס' במס' ב"ב (קי"ט ע"ב) הביאו כן בשם המדרש דמקושש לשם שמים נתכוין והמהרש"א ז"ל שם הבא דברי התרגום יונתן הנ"ל דמפרש ג"כ כהמדרש דלש"ש הי' וסיים וז"ל ויש ששאלו בזה בת"י האיך חטא באיסור שבת כדי לידע באיזה מיתה דנין וי"ל כיון שלא צריך למלאכה אלא משום זה הו"ל מלאכה שאינה צריכה לגופה דפטור לר"ש ומיהו הא ודאי דהי' חייב מיתה בדיני אדם שלא ידעו העדים שהתרו בו שהוא עשה על דעת זו כו' עיי"ש:

הנה המהרש"א ז"ל תירץ אליבא דר"ש דס"ל משאצל"ג פטור ואכן ר"י ס"ל דאפי' משאצל"ג חייב והרמב"ם ז"ל בה' שבת (פ"א ה"ז) פסק כר"י בהא וא"כ לפ"ז הדרא הקו' לדוכתא:

ומעתה נראה דבדיוק נקט התרגום שאמר שיתלוש קיסין דוקא דבש"ס דשבת (ע"ג ע"ב אמרינן הזומר וצריך לעצים חייב וכ' התוס' ז"ל שם דדוקא צריך לעצים הוא דחייב אבל כשאין צריך לעצים אפי' לר"י דס"ל בעלמא דגם משאצל"ג חייבין עלי' הכא פטור כשאין צריך לגופה דלא חשיב מלאכה רק כשצריך להם וא"ש מה שדייק בדוקא שיתלוש קיסין:

וע"ע ירושלמי סנהדרין (פ"ה ה"א) במה דקאמר תולש הי' או קוצר הי' ע"ש ודו"ק וע"ע ברמב"ם בה' שבת (פ' ה') שפסק ג"כ דבעינן צריך לעצים דוקא אף דהוא עצמו פסק דמשאצל"ג חייב והיינו כד' התוס' הנ"ל דבהא כו"ע מודי:

ב

ועפ"ז א"ש לבאר הגמ' דשבת (צ"ו ע"ב) מקושש זה צלפחד דברי ר"ע א"ל ריב"ב אם כדבריך התורה כסתו ואתה מגלה אותו ואם לאו נמצא אתה מוציא לעז על אותו צדיק, והיינו דר"ע לשי' בזה דאמר מקושש תולש הי' וכמבואר בספרי (פסקא קי"ג) וא"כ שפיר ס"ל דלש"ש נתכוין ולא עבד איסורא כלל כיון דבתולש פטור במשאצל"ג ומשו"ה שפיר קאמר שצלפחד הי' וז"פ:

וזהו מדוייק ג"כ בספרי שם דקאמר תולש הי' ומי הי' צלפחד והיינו דהא בהא תליא:

ויש להוסיף עוד דר"ע דקאמר תולש הי' לשי' בזה דבגמ' דשבת שם אמרינן דמעביר ארבע אמות ברה"ר הי', והנה יש להתבונן בזה דהא בגמ' אמרינן דהוצאה נפקא לן מויצו משה ויעבירו קול במחנה והרי מקושש הי' בשבת שני' שבמרה וכמבואר בספרי שם והרי עדיין לא נאמרה פ' זו כלל:

והן אמת דקיי"ל ד' אמות בר"ה הלכתא היא אבל כבר הקשה הר"ן ז"ל בשבת שם דהא קיי"ל און עונשין מהלכה ותי' דלא ילפינן מהלכה אלא דמעביר הוי ג"כ בכלל מוציא וכן מבואר ברמב"ם בה' שבת (פי"ב ה"ח) דדין מפביר כמוציא מ"ש וא"כ כיון דלא ידעינן מוציא מנ"ל לחייב במעביר:

ואכן בגמ' דעירובין (י"ז פ"ב) איכא פלוגתא בקרא דאל יצא איש ממקומו דלמ"ד תחומין דאורייתא דריש לי' אתחומין ולמ"ד תחומין דרבן דריש לי' אהוצאה וקריא בי' אל יוציא מ"ש, וא"כ נמצא למ"ד תחומין דרבנן שפיר י"ל דמעביר הי' ונפק"ל הוצאה מקרא דאל יצא, אבל ר"ע לשי' דס"ל תחומין דאורייתא וכמבואר בסוטה (כ"ז ע"ב) ובכ"ד בש"ס ומשו"ה אי אפשר לדידי' דמעביר הי' ומוכרח לומר תולש הי':

ידידוש"ת:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה