אור ברסלב
שות אור המאיר סימן ט › ב

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן ט · ב

א

הנה בעיקר הסברא שכ' כת"ה יחי' דאיכא למפרך מה להני שכן כרת משום דגם בנבילה שייך כרת כשנכנס למקדש, הנה מצינו חלוקין בזה הב"י והטו"ז ז"ל בטואו"ח (סי' שמ"ג), שהב"י ז"ל כתב שם דהני תלתא קראי דכתיבי בטומאה ובדם ובשרצים לעשות המאכיל כאוכל אין מלמדין לעלמא לעשות המאכיל כאוכל גם בשאר איסורים משום דהויין ג' כתובים הבאים כאחד דלכו"ע אין מלמדין דאף דבש"ס עבד לה צריכותא אכתי קשיא לא ליכתוב רחמנא גבי שרצים ותיתי מדם וטומאה במה"צ דכי פרכת מה לדם שק כרת נימא טומאה תוכיח שאין על המטמא למת חיוב כרת ואי פרכת מה לטומאת כהנים שכן ריבה בהן מצות יתירות נאמר דם תוכיח ועל מה הצד דדם וטומאה ליכא למפרך מידי והשתא שרצים דכתב רחמנא למה לי אלא דכתבינהו למיעוטא לומר שאין מלמדין לשאר איסורין עכ"ד הב"י ז"ל:

והטו"ז ז"ל שם חולק ע"ז וכ' דל"ק מגמ' דיבמות הנ"ל דשפיר איצטרך קרא דשרצים וליכא למילף מדם וטומאה דיש פירכא מה להצה"ש שכן כרת דגם בטומאת כהן למת אשכחן לפעמים שמביא לידי כרת כגון אם נכנס למקדש עכ"ד:

ולפ"ז לפי שיטת הב"י ז"ל דכה"ג לא חשיב פירכא ממילא לא תקשה קושית כת"ה יחי' ורק עיקר קושיתו תהי' לפי סברת הטו"ז ז"ל:

ואכן שבתי אני ואראה דעיקר חלוקה זו שבין הב"י והטו"ז ז"ל הוא פלוגתא מפורשת בגמ' דזבחים (י"ג ע"א) דאיכא למ"ד דילפינן עולה דפסולה שלא לשמה ממה"צ דפסח וחטאת ופרכינן מה להצה"ש שבהן שכן צד כרת ומשני צד כרת לא פריך ופירש"י ז"ל לפי שאין הכרת שוה בשניהם דחטאת אין ענוש כרת על הבאתו אלא בא על שגגת כרת ופסח ענוש כרת על הבאתו ע"כ, וזהו ג"כ סברת הב"י ז"ל דליכא למפרך מה לדם וטומאה שכן כרת כיון דאין הכרת שוה בשניהם דבדם איכא כרת על אכילתו ובטומאה על כניסתו למקדש, וסברת הטו"ז ז"ל אתיא שפיר למאן דפריך צד כרת:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה