אור ברסלב
שות אור המאיר סימן ח › ד

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן ח · ד

ג

ועתה אבא לפרט הב' בענין נשתטית הנה בהא הלכה פסוקה להיתרא בשו"ע אה"ע (סי' א' סעי' י') ושי' הרמ"א דאפי' התרה א"צ כלל שכ' וז"ל ובמקום שאין הראשונה בת גירושין כגון שנשתטית או שהיא מה"ד לגרשה ואינה רוצה לקבל גט הימנו יש להקל להתיר לו לישא אחרת וע' ב"ש שם דמדכייל להו בהדדי נשתטית ושהוא מה"ד לגרשה ע"כ פשיטא לי' דאפי' התרה א"צ כמו (בסי' קט"ו) לענין עוברת על דת:

ובאמת יש להביא מקור לזה לדמות נשתטית לעוברת על דת מש"ס זבחים. (י"ב ע"ב) דאר"י אכל חלב והפריש קרבן והמיר דתו וחזר בו הואיל ונדחה ידחה ואר"י אכל חלב והפריש קרבן ונשתטה וחזר ונשתפה הואיל ונדחה ידחה ואמרינן בגמ' שם וצריכי דאי אשמעינן והמיר משום דהוא דחי נפשי' בידים כו' ואי אשמעינן נשתטה משום דאין בידו לחזור ע"ש:

הרי מפורש דלכל חדא איכא חומרא מה שאין באידך וא"כ כמו דא"צ התרה בעוברת על דת וכמבואר (בסי' קט"ו) ה"ה לנשתטית:

וכן יש ללמוד מד' הרא"ש ז"ל בתשו' (כלל מ"ב ה"א) לענין נכפה שכ' בפשי' דבכה"ג לא תיקן רגמ"ה ז"ל ואילו הי' באיש הי' כופין אותו להוציא מדין הגמ' ודאי דבכה"ג לא תיקן מאור הגולה ז"ל ובתשו' שני' להריב"ס ז"ל שהועתקה בהרא"ש שם כ' הטעם משום דבש"ס מדמינן נכפה לשוטה ע"ש הרי להדיא דבנשתטית פשוט לי' שלא תיקן רגמ"ה ז"ל תקנתו וע' בשו"ע (סי' קי"ז) ובתשו' הראנ"ח (סי' ל"ב) דכו"ע מודי דרשאי לישא אחרת ע"ש:

וכן יש להביא עוד מד' מהר"י אדרבי ז"ל בתשו' דברי ריבות (סי' רצ"ד) שכ' דרגמ"ה ז"ל לא גזר רק שלא ישא אשה על אשתו וכיון דלא תקנו נשואין לשוטה א"כ לזאת לא יקרא אשה ע"ש:

והנה לפום ריהטא יש לתמוה בדבריו מש"ס סוטה (כ"ז) דאמרינן אשת איש לרבות אשת שוטה והרי גם לשוטה לא תקנו נשואין ואפ"ה מקרי אשת איש וכן מוכרח מש"ס דכתובות (מ"ח פ"א) דאמרינן מי שנשתטה ב"ד מפרנסין את אשתו:

ואכן באמת ביאר שם מהר"י אדרבי ז"ל דאיברא דהויא אשתו שהרי הבא עלי' בחנק ע"י קידושין הראשונים שנתקדשה כשהיתה פקחת אבל לענין חרם דרגמ"ה ל"ה אשתו וכעין זה בתשו' מהרי"ק (סי' קמ"א) וז"ל פשיטא דלא מקרי נושא שתי נשים אלא כשהראשונה מותרת לו אבל כשהיא אסורה לו אף דעדיין היא אשתו לענין שיתחייב הבא עלי' כיון דנאסרה מחמת קידושין עולמית אבל ל"ה אשתו לענין זה שלא יהי' רשאי לישא אחרת ע"ש:

ומלבד זה יש לדון עוד בנשתטית עפ"ד הרא"ש ז"ל הובא בטור אהע"ז (סי' קנ"ד) דכל שאינו רשאי לעמוד במקומו משום סכ"נ והיא אינה חייבת ללכת אחריו לארץ אחרת דמותר לגרש בע"כ וע' בשו"ת רמ"א (סי' ל"ו) מה שלמד מזה לענין איש שנשא אשה על תנאי שידור במקומה ומוכרח לברוח ע"ש וע"ע במ"ש בזה (סי' צ"ו) בשם הר"א אשכנזי ז"ל:

וע"ע יו"ד (סי' קפ"ז) בשם הרמב"ן ז"ל באשה שיש לה מכה ופצעים שא"י לטבול שתצא וע' ב"ש אהע"ז (סי' ע"ט) ובח"מ שם בשם הרא"ם בלקתה חולי ארוך דאפי' בזה"ז יכול לגרש בע"כ ע"ש וא"כ ממילא בנשתטית דאמרינן ע"ז בכ"ד בש"ס אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת ובפרט לפמ"ש הרש"ל ז"ל בתשו' (סי' ס"ה) אפי' בדיקות פקחות לא מהני ודאי לא עדיף מיש לה פצעים דבכה"ג לא תיקן הרגמ"ה ז"ל:

ועוד יש להביא ממ"ש הרדב"ז ז"ל בתשו' ח"ב (סי' ת"ש) דרגמ"ה ז"ל לא גזר רק בנשים שיכולות לשבת תחת בעליהן:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה