אור ברסלב
שות אור המאיר סימן ו › ט

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן ו · ט

ח

והנה גם הגאון מבראדי שליט"א כ' בתשובה אשר שלח כ"ת אלי להתיר שימכור לנכרי אחר ושידור בו העכו"ם שנה אחת דישתקע שם ישראל וכ' שכן כתבו התוס' סוכה בסוגיא דאונכרי דבי"ב חדש נשתקע שם ישראל עכ"ד ובודאי כוונתו לתוס' סוכה (ל' ע"ב) ד"ה וקרקע במה שהביאו שם המשנה דכלאים האנס שזרע את הכרם ויצא מלפניו קוצרו אפי' במועד וכו' מאימתי נקרא אנס משישקע וכו' ע"ש:

אולם במחכת"ה לא נמצא שם בתוס' דנשתקע היינו בי"ב חדש וגם ברמב"ם וטור ושו"ע בה' כלאים שהביאו דין זה דאנס לא נזכר כלום מי"ב חדש וכן ביו"ד (סי' ק"כ) דנשתקע לא בעי טבילה וכן בצדקה (סי' רנ"ט) דמותר לשנות כל שנשתקע שם בעלים לא זכרו י"ב חדש כלל:

הן אמת דמצינו דנשתקעו היינו י"ב חדש והוא במס' ע"ז (נ"ז ע"א) דאמרינן שם אר"נ אמר שמואל הלוקח עבדים מן העכו"ם אע"פ שמלו וטבלו עושין יין נסך עד שתשקע ע"ז מפיהם וכמה אריב"ל עד שנים עשר חדש, הרי דמקודם יב"ח לא מקרי נשתקעו:

אבל מזה אין ראי' לענין הא דאנס שהביאו התוס' דנשתקעו היינו יב"ח:

ואדרבא נ"ל ראי' להיפוך דבגמ' גיטין (נ"ח ע"ב) אמרינן הבא מחמת חוב ואנפרות אין בו משום סקריקון כו' וסקריקון עצמה צריכה שתשהה י"ב חדש אר"י נקטינן אין אנפרות בבבל כו' כיון דאיכא בי דוואר ולא קבל אחולי אחיל ופרש"י ז"ל אין דין סקריקון באנפרות דאפי' שהתה אצלו י"ב חדש ויותר לעולם הדרא לבעלים אף דבסקריקון אם שהתה אצלו יב"ח הקונה ממנו א"צ להחזיר לבעלים רק רביע התם שאני משום דאגב אונס מיתה גמר ומקני אבל באנפרות דאינו רק גזל בעלמא לא מחלו הבעלים הקרקע אף לאחר יב"ח, ובבבל אפי' אנפרות אמרינן דמחלו הבעלים כיון דאיכא בי דוואר ולא אזיל קביל אימא אחולי אחיל ע"ש ובתוס' ב"ב (מ"ד ע"א) כ' דהא דאמרינן אחולי אחיל הוא מטעם יאוש והוכיחו מזה דשי' הגמ' כאן דיש יאוש לקרקע וכ"כ הטור בחו"מ (סי' רל"ו) וע' בש"ך שם (סק"א):

ומעתה ע"כ מוכח דביב"ח ל"ה נשתקע דהא אמרינן בירושלמי כלאים והובא בתוס' סוכה (ל' שם) דהיכי שאנס הכרם יזרעו כלאים ונשתקע שם בעלים ולא נתייאשו אסורין ד"ת דכבר הוי שלו ויכול לאוסרו ונתייאשו ולא נשתקעו רק מדרבנן אסור ע"ש הרי מבואר דיותר חשוב שלו בנשתקעו מבנתייאשו וכיון דאמרינן דבבבל א"צ להחזיר כיון דאיכא בי דוואר ואחולי אחיל והיינו משום יאוש א"כ כ"ש דבנשתקעו א"צ להחזיר ואפ"ה אמרינן דשלא בבבל אפי' שהתה ביד הבא באנפרות יותר מיב"ח צריך להחזיר לבעלים וע"כ דבי"ב חדש לא חשיב נשתקעו (וע"ע בנתה"מ (סי' שע"א) שם דהא דנשתקעו עד שלא יהי' עדים וא"כ ע"כ לאו ביב"ח תליא וע' ב"ב (נ"ה) פרסאי עד מ' שנין וע"ע חולין (ק"י ע"א) וע"ע ברכות (נ"ח ע"ב) המת משתכח לאחר י"ב חדש דכתיב ככלי אובד ופרש"י ז"ל דיאוש כו' דכלי הוא ביב"ח וע' תשו' מבי"ט והובא בקונ' עגונות (סי' רכ"ג) דביב"ח הוי נשתקע זכרו לענין איסור דרבנן) ומלבד זה אפי' אם הי' בעינן באנס שישתקע אין ללמוד בזה לענין מכירה דבמכירה כל שקנאן אחר יקרא שם בעלים החדש עליו:

אבל יש לקיים פסק זה מטעם אחר עפמ"ש הב"י בטואו"ח (סי' רמ"ג) שכתוב בתשו' הגאונים בשם רב נטרונאי ז"ל בישראל שקנה. מרחץ מעכו"ם והשכירו לעכו"ם והעכו"ם עושה מלאכה בשבת דאין בו משום מראית העין דמה שאמרו שנקראת על שמו אינו אלא בישראל שקנה לעצמו מרחץ וישב הוא בעצמו בו ופעמים שישכירו וישאר שמו עליו אבל מי שלא ישב בו ולא יקרא עליו שמו מעולם אלא מעכו"ם קנאו ולעכו"ם השכירו לא נאסר ע"ש:

הרי דהיכי שקונה המרחץ ואין דר בו רק תיכף נתנו לאחר עדיין שם יקרא שם בעל הראשון עליו

וא"כ ה"ה הכא לחומרא אם ימכור העכו"ם תיכף זה הבית לע"ז יהי' נקרא שם ישראל עליו:

ואף דברמ"א ז"ל הביא בשם האו"ז דין זה בשכרו כ"כ המג"א שם דה"ה קנאו ע"ש וכיון דאנו חוששין גם כאן למראית עין ע"כ מוכרח להתנות עם העכו"ם שידור בו איזה זמן ואפשר ליתן שיעור יותר מל' יום דבהכי מחשיב דירת קבע למזוזה וע' פמ"ג או"ח (סי' שצ"ח) בא"א (סקט"ו) דאפשר דיושבי אהלים קבועים היינו, בל' יום וע"ע ב"ב (ח) וטור וב"י (סי' קכ"א) באה"ע לענין דירה וביו"ד (סי' רי"ד) ודו"ק:

הנה לעיקרא דדינא הראיתי מקום בס"ד בש"ס ופוסקים לצדד להיתרא רק באופן שימכור לנכרי אחר אך בכ"ז יען כי הוא ענין חמור ויש בזה כמה איסורים חדא דמהנה ואף דבכה"ג ל"ה מהנה ושכרו מותר מ"מ אסור לעשות כן כמו בתקרובת ע"ז וכנ"ל ומה גם לפמ"ש הריטב"א ז"ל דהוי כעושה הכנה לע"ז ולשי' הרמב"ם ז"ל שהבאתי לעיל הלאו דלא תעשון הוא בגרמא ג"כ וגם הרמ"א ז"ל כ' אפי' במקום שאפשר למצוא במקו"א דל"ש לפ"ע מ"מ שומר נפשו ירחק מזה ובכן אבקש מאת כת"ה להגיד להשואל בשמי כי ישמע נא לעצתי וירחיק את ביתו מן הכיעור ודומה לו כי אבני ביתו וקורות ביתו של אדם המה מעידים עליו בעלמא דאתי וגדול כחה של מצוה זו להגן בעדו ובעד ביתו וכמו שהבטיחונו רבותינו ז"ל כי המונע בזה מצליח:

ידידו דושת"ה:

(התשו' הזאת כתבתי בהיותי עוד בטארנאפאל, וכשנתקבלתי אח"כ לאב"ד בעיר גלינא יצ"ו והשואל הנ"ל הי' דר בגליל שלי, חקרתי עליו ונודעתי כי שמע לעצתי ונתעלה מאד בנכסיו, ברוך המשלם טוב לעושי מצוה):

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה