שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן ד · ה
ואכן מה דיש לספק בזה הוא מטעמא אחרינא דהכא כיון שכבר נשאת מגרע גרע דהנה בגמ' אמרינן דטעמא דע"א נאמן הוא משום דדייקא ומינסבא וא"כ לכאורה זה שייך רק באשה שלא נשאת באיסור משא"כ בזו שכבר נישאת וחזינן דלא דייקא אמאי יהני ע"א:
וכבר עמדו בכעין ס' זה הגרע"א והגאון מליסא ז"ל ונתוכחו בדין זה ע"ש:
ואכן הבאתי ראי' להתיר לפי"מ דקמבעיא לן בסוגיא דיבמות בע"א במלחמה מהו אי טעמא משום דדייקא ומינסבא ובמלחמה ל"ד משום דאמרה בדדמי, או דילמא עיקר טעמא משום מילתא דעל"ג לא משקר ובמלחמה נמי על"ג ומהימן ולא איפשטא, וע' ברי"ף ומלחמות שם והנה בנישאת פסק הרמב"ם ז"ל וכ"ה בטושו"ע דלא תצא אף במלחמה, הרי חזינן דבנישאת אנו תופסין לעיקר הטעם דעל"ג, וא"כ ממילא אשה זו שנשאת אף דל"ש דייקא ל בנשאת סמכינן אטעמא דעל"ג:
ואכן מעתה באומר שמעתי סתם ונשאת יהי' מקום להחמיר לכאורה דהא במשנה דמאי (פ"ד מ"ה) תנן האומר למי שאינו נאמן על המעשרות קח לי ממי שהוא נאמן ולקח אינו נאמן ואם אמר מאיש פלוני נאמן והנה בש"ס דבכורות (ל"ו.) מפרש הטעם דרישא וסיפא דכשאמר מאיש פלוני נאמן משום דהוי מילתא דעל"ג אבל ברישא דכשלא אמר מאיש פלוני מצי לאשתמוטי ע"ש וברש"י שם דאם אמר לו קח לי מאיש פלוני נאמן השליח משום דהוי מדעל"ג דמתירא שמא ישאל המשלח לאותו פלוני אם לקח הימנו, אבל אם לא אמר לי מאיש פלוני אינו נאמן דאפי' אם יתודע הדבר שאותו האיש שלקח ממנו א"נ על המעשרות מ"מ יוכל השליח לומר אי לדידך לא מהימן לדידי מהימן ע"ש:
הרי דכל היכי דיוכל לתרץ דבריו שאמר מקודם ל"ה מדעל"ג וא"כ ה"נ באומר שמעתי סתם דכותי' הוא ול"ה על"ג דהא אפי' אם יבא הבעל לא יהי' העד שקרן דיוכל לתרץ את דבריו ולומר אני שמעתי שמת כיון שלא הזכיר ממי שמע, וא"כ ע"כ אין לומר הכא דנאמן אלא משום דדיקא ומינסבא, וא"כ ממילא הכא בנישאת ועברה מל התראת ב"ד דליכא טעמא דדייקא וא"כ לא ליהמן לכאורה:
ועוד דבלא"ה אפי' באומר ממי שמע כיון דהוי עד מפ"ע שי' התשבץ בתשובה וכ"ה בנוב"י דל"ה על"ג משום שהראשון יכול לומר שכיחש בו וע"כ לא מהני רק משום דייקא והרי הכא ל"ש דייקא:
ואכן עדיין יש לצדד להיתרא בנ"ד עפמ"ש הב"י בטויו"ד (סי' שי"ד) דשי' הרמב"ם ז"ל דנאמן כהן לומר דהתיר לו חכם הבכור אף שאינו מזכיר השם וכ' הב"י שם דשאני הא דמעשרות דאיכא איסור דאורייתא אבל בהטלת מום דאינו אלא איסור דרבנן לא בעינן פלוני ע"ש:
וא"כ מעתה בנ"ד דאיכא עדות העד ה' הירש מה ששמע מעכו"ם מסל"ת ורק שלא אמר קברתיו והרי זה ל"ה רק איסור דרבנן וכמבואר בפוסקים (סי' י"ז) וא"כ בכה"ג שייך מירתית אפי' כשלא הזכיר השם:
ומלבד זה הא פירש"י ז"ל בשבת (קמ"ה) דטעמא דעד מפ"ע דמהימן הוא משום דאפקעינהו רבנן לקידושין מיני' ע"ש וממילא הטעם זה שייך אף בשלא הזכיר ממי שמע וכנ"ד וע"ע בתשו' מהר"י ברונא ז"ל: