שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן ד · ג
אבל נ"ל לצדד עוד בנ"ד שיהי' לכו"ע מותר דאפי' אם נחשבהו לע"א לא ניחוש לבדדמי ול"ב קברתיו:
דהנה ידועה מחלוקת הראשונים ז"ל אי בעינן בעד מפ"ע שיאמר קברתיו, דשי' הריב"ל (סי' ט') והובא בקו"ע (סי' מ') דבעד מפ"ע ל"ב שיאמר קברתיו דתלינן לומר שבודאי אילו הי' הראשון לפנינו הי' אומר קברתיו, וכן מצאתי להלכה בתשו' הרדב"ז (ח"ז סי' כ"ט) ע"ש:
ואכן המהרי"ט ז"ל בתשו' ח"א ססי' מ"ח) ובח"ב (סי' ל"א) חולק ע"ז וכ"ה בתשו' הראנ"ח דלא עדיף עד שני מעד ראשון דכיון דאילו הי' הראשון לפנינו הי' צריך לומר קברתיו לא עדיף שני דאתי מחמתי' וצריך ג"כ שיאמר קברתיו:
וא"כ מעתה בנ"ד דעד מעיד מפי ב' עדים וא"כ אילו הי' המה לפנינו הא אמרינן דל"ב קברתיו דבתרי ל"ש בדדמי ורק דכאן עיקר השאלה כיון דע"א מעיד מפיהם דל"ש סברת הרמב"ן ז"ל דבתר עדים לא דייקינן כיון דאינו נאמן רק דרבנן, א"כ שוב הדרין לסברתנו דבעד שני ל"ב קברתיו דמאי תאמר דלא עדיף עד שני מעד ראשון דאתי מחנתי', ז"א דהא אילו הי' פה העדים שהוא העיד מפיהם ג"כ ל"ה צריכין לומר קברתיו דל"ש בהו בדדמי וכנ"ל: