שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן ג · ב
מה שהעיר על מ"ש בדברי הרמב"ם ז"ל בה' ב"מ דאהרן ובניו גם פינחס בכלל ומזה הוכחתי דהרמב"ם ז"ל יליף שמירה בג' כהנים מקרא דשומרי משמרת וע"ז כ' כת"ה דהא הרמב"ם ז"ל הביא קרא דאהרן ובניו המעיין ברמב"ם ה' בהב"ח (פ"ח ה"ב) יראה דלעיקר מצות שמירה הביא קרא דאהרן ובניו אבל לא לענין הג' מקומות וזה יליף מקרא דשומרי משמרת וכמבואר בהדיא בפהמ"ש לרמב"ם ז"ל במס' תמיד שם:
והנה כעת נ"ל ליישב ג"כ הש"ס דזבחים (ק"ב ע"א) מי ראה נגע מרים אם תאמר משה זר הי' אם תאמר אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה אם הנגעים ומקשים העולם דאמאי לא קאמר ג"כ על משה קרוב הוא כמו שאמר על אהרן, והמהרש"א ז"ל הקשה עוד לשי' ר"ת ז"ל בחו"מ (סי' ל"ג) דראשון בשלישי כשר לעדות א"כ הרי אכתי קשה דפינחס הי' יכול לראות את הנגע:
ולפי דברנו הנ"ל יש לתרץ קושיא חדא בירך חבירתה דע"כ מוכרח לומר דמשה זר הי' דאי מטעם קרוב לחוד הי' קשה מפינחס ורק אחרי דקאמר משה זר הי' שפיר קאמר הטעם באהרן דקרוב הי' ומפינחס לא קשיא:
והיינו ע"פ הש"ס דתמיד הנ"ל דאיכא תרי אוקימתא בהא דג' כהנים שומרים במקדש או מקרא דאהרן ובניו או מקרא דשומרי משמרת והנה אי ילפינן מאהרן ובניו ע"כ מוכרח לומר דפינחס לאו כהן הוה וכנ"ל, והנה אי אמרינן כמ"ד דמרע"ה כה"ג וחולק בקדשי שמים הי' א"כ ג"כ אי אפשר למילף מקרא דאהרן ובניו דהרי אמרינן בגמ' התם מדמשה בחד מקום אהרן ובניו נמי בחד מקום והיינו דוקא אי משה זר הי' עי"ש בגמ':
וא"ש הש"ס דזבחים הנ"ל דאי לאו הא דמשה זר הי' לא הי' אפשר לומר דלא ראה מטעם קרוב דהא אכתי תקשה מפינחס ולהכי מקדים משה זר הי' ושוב שפיר ילפינן מאהרן ובניו וא"כ גם פינחס ל"ה כהן ולא השיא מפינחס ושפיר קאמר אם תאמר אהרן קרוב הוא וז"פ:
ויש להעיר עוד בזה מהא דקאמר בזבחים (ק"א שם) שהרי הותרו לזר ולהן וע"ע רש"י זבחים (כ"ב) בהא דד' כהנים ודו"ק: