שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן ב · ו
במנחות הביא בהלכותיו בדף ב' הא דאמר רב אין מחשבה מועלת אלא במקום הראוי לעבודה לאפוקי נפגם המזבח ופי' רש"י ז"ל דאף דבלא"ה פסול מ"מ נפ"מ אם יתקן המזבח באותו יום ויקטירנו וע"ז תמה כהדר"ג יחי' דהא קמיצה במנחה היא כנגד שחיטה, ושם פסול הקרבן בדיעבד כמבואר בזבחים (נ"ט) וע"כ דעיקר הנפ"מ רק לענין כרת וכמ"ש התוס' שם עכ"ק:
ואכן באמת גם התוס' ז"ל בזבחים שם כ' לחלק בין מנחה לזבחים וכ' דדוקא בזבחים בעי מזבח כיון דכתיב וזבחת עליו והיינו כהש"ס דזבחים (קי"ח) זבחים ולא מנחות וכיון דלהתוס' מותר לקמוץ ולהקטיר המנחה אפי' כשאין המזבח בנוי לגמרי ממילא אין תימה כ"כ לרש"י ז"ל דמתיר עכ"פ לאחר שנתקן, וכן מצאתי מבואר בשי' מקו' שם במנחות על פירש"י ז"ל שכ' דוזבחת דוקא אזבחים קאי:
ואכן עדיין יש מקום לתמיהת כהד"ג יחי' דאי גם שי' רש"י ז"ל כן דוזבחת אזבחים קאי ולא אמנחות וכשי' התוס' ז"ל וא"כ יהי' מותר להקטיר אפי' כשאינו נתקן ואמאי הוה מקום שאינו ראוי לעבודה:
וליישב זה נראה עפמ"ש התוס' ב"מ (נ"ג ע"ב) לחלק דבעבודה אם עושה אותה בפגימת המזבח אף אם נבנה באותו יום נפסל הקרבן אבל בדבר שאינו עבודה כגון אכילת מעשר ושירי מנחות לא נפסל עי"ש:
והנה מבואר בירושלמי שקלים (פ"ד) דאסור לעשות עבודת הקמיצה אם אין השירים ראוים לאכילה:
והנה קיי"ל בזבחים דמזבח שנפגם אין אוכלין בגינו שירי מנחה דכתיב ואכלוה מצות אצל המזבח וא"כ נמצא בשעת הפגימה הוי אינו ראוי לעבודה דהא הוי קומץ מתחילה על שירים שאין נאכלין:
ואפי' לא יהי' איסור זה אלא לכתחילה ג"כ מקרי אינו ראוי לעבודה וכמבואר מדברי הראב"ד ז"ל (בה'
פסהמ"ק ) שכ' דכל המנחות קודם לשתהל"ח חשיבי אין ראוין לעבודה אף דקי"ל אם הביא כשר:
ושפיר מיושב ממילא הקושיא דתיפוק לי' דפסול משום פגימת המזבח דע"ז שפיר כ' רש"י ז"ל דנפ"מ אם יבנה אותו בו ביום והיינו דאף דלענין זבחים אמרינן דנפסל משום דיחוי הכא שאני דאינו אסור רק משום האכילה והרי בזה ל"ש דיחוי וכדברי התוס' ב"מ הנ"ל ואם כן מיושבת קושית כ"ג יחי':
ויש להעיר עוד בזה מרש"י מנחות (ה') לענין עומר בשבועות ועיין תוס' שם ובמנחות (פ"ד) מהא דלדורותיהם ועתוס' מנחות (ט' ע"ב) ודו"ק: