שות אור גדול· רבי ירוחם יהודא ליב פרלמן [הגדול ממינסק]
סימן נב
בעזרהשי"ת יום ב' ד' מנ"א תרנ"ג לפ"ק פה"ק מינסק יצו"י. בין המצרים נזכה לאורים כבוד הרב הה"ג וכו' מו"ה יצחק צבי נ"י האבד"ק פיטטסבורג. אחדשה"ט ושתה"ר באהבה מכתבו עם הגב"ע קבלתי לנכון זה כמה שבועות ולפי שהאשה העגונה אשת הנטבע לא דחקה העת להתירה לזה נתאחרה תשובתי, ויען כי זה כמה שבועות שהגיעני הגב"ע, וחששתי אולי יצא הדבר מלב כתר"ה ולכן ציוויתי להעתיק הגב"ע ומכתב כת"ר והנהו מוסגר פה בכדי להזכירו דברים כהווייתן. א) והנה דא עקא בהתירא דאשת הנטבע הנ"ל דאיננו ידוע בבירור דהנטבע שלמה הי' בעלה של האשה דליכא שום סי' עליו רק מן הפאס שלו, ואפשר דחיישינן לשאלה דבעלה של האשה השאיל הפאס שלו לאיש אחר, והאחר הוא הנטבע דהפרימעטעס של הפאס אינן סימנים רק כארוך וגוץ, וגם הסימנים וואס ער האט אביסיל שווער גירעט, וגם הקורצע סונטר ג"כ הם סימנים כארוך וגוץ דאפילו ק' סימנים כאלו ל"מ כמבואר באבה"ע (סי' י"ז בהג"ה סעי' כ"ד), וליכא שום סי' על הנטבע דהי' בעלה רק מן הפאס שלו. ואף אם נימא דפאס הוא מכלים דלא מושלי' אינשי כמ"ש הנוב"י (תנינא סי' מ"ו) הובא בפ"ת (סי' י"ז ס"ק צ"ה וקי"ח) היינו משום שהוא בעצמו צריך לו, וכ"ז במדינתינו שא"א להיות בלא פאס ונצרך לו לעצמו, משא"כ חוץ למדינה שכמדומה ששם איננו נצרך לו לפאס ויוכל לישב בלא פאס שפיר י"ל דאף להנוב"י חיישינן בזה לשאלה, וגם זו"ז קשה לסמוך על פאס לחוד, ע"כ נצרך עוד לדרוש ולחקור אולי ימצא שם עדים שהכירו אותו בחייו שבאמת הוא הבעל הפאס ושלו הוא באמת שלקחו בעירו כפי חוקי הקיר"ה. ב) בדברי העד הב' ר' אלי' מנחם מענדל בן. יעקב הלל איננו מבואר כלל בדבריו כמה אישתהי בין עלייתו מן המים לראייתו כמבואר באבה"ע (סי' י"ז סעי' כ"ו) דבעינן ראהו מיד, וגם העד הא' ר' יוסף בן מרדכי שהנטבע הי' דר אצלו, אמר בזה הלשון דאס איז ריכטיג דער זעלבער וואס ער איז בייא אים גישטאגען ווארוס עס איז ניט לאנג פאן זיין אוועק גיין ביז דעם דער טראנקען קרוב לשעה, עד כאן לשונו ואיני יודע הרי קרוב לשעה אהי קאי אם על הטביעה שהטביעה הי' קרוב לשעה מהליכתו מביתו, אבל ראייתו הי' אחר זה, או דגם ראייתו את הנטבע הי' בתוך השעה, אמנם אף לפ"ז הא איכא כמה פוסקים המצריכים ראהו מיד שהועלה מהמים, ואין שיעור לדבר. והחת"ס כתב דהך שעה היא שעה קטנה שיעור מיל דהוא כ"ב מינוטין, ע"כ נצרך לחקור עוד אולי היו אנשים בשעת הטביעה ובשעה שהעלוהו מהמים והכירוהו, דכי הוא זה שהי' דר אצל ר' יוסף בן מרדכי הנ"ל, והחשש הא' הנ"ל שאיננו ידוע כלל שהוא בעלה של אשה זו רק מהפאס אשר קשה מאד לסמוך ע"ז כנ"ל, ונצרך לדרוש ולחקור אולי יש שם אנשים שהכירוהו מביתו מרוסלאנד, אבקש מכתר"ה להרבות בדרישות וחקירות ע"ז ואל יחוש על טרחתו כי מצוה גדולה היא וכמה שקדו חז"ל על תקנת עגונות, והמתחיל במצוה אומרים לו גמור ושכר הרבה יטול מבעל הגמולות ונזכה בקרב לישועת הכלל כנפשו ונפש המצפה לרחמי שמים ולישועת כלל ישראל. ירוחם יהודא ליב חופ"ק: