אור ברסלב

שות אבני חפץ· הרב אהרן לוין

סימן פד

סימן פג

ע"ד האיש שאשתו נשתטה, ואין תרופה לה, ופתח מעכת"ה פתח להתיר לו לישא אשה אחרת עלי' בהסכמת מאה רבנים, ורוצה לשמוע גם חוו"ד בזה:

א) הנה כבר הסכימו גדולי המורים להתיר בכגון דא חרם דר"ג זצלה"ה, ואפילו היכי שאין ביכולת הבעל למיקום בסיפוקייהו של שתיהן, וגם אם אין לו להשליש כתובתה ונדונייתה, וכאשר הרחיב הדיבור בזה מרן א"ז מאוה"ג זצלה"ה בכמה תשובות בב"י חאהע"ז, ומה כחנו כי ניחל לחדש חדשות אשר לא שערו גדולי האחרונים בזה. ועיין בתשו' בית יצחק בחאה"ע ח"ר סי' ט"ז שם שכתב, דלענין חיוב מזונות י"ל אומדנא דלא התחייב עצמו במזונותי' כשלא יוכל לדור עמה, ולא יהי' בכחו להספיק מזונותי', דלהחזיק אמרינן אומדנא אפילו בדבר התלוי בדעת שניהם, וכדוגמא שכתב הרא"ש בתשובה הובא ביו"ד סי' רל"ב, במי שנדר שיתן לבתו סך מסויים ונתקלקלו חובותיו, אין מחייבין אותו למכור כלי ביתו, דאמרינן אומדנא, וכ"כ בב"י חאה"ע שם בסי' י"ד אות י"א, בשגם אם זה האיש לא קיים עדיין פ"ו, בודאי יש להתיר לו לישא אשה על אשתו דבמקום מצוה ל"ג ר"ג ואפילו אם כבר קיים פ"ו ג"כ יש להתיר לו וכמ"ש בתשו' תפארת צבי סי' ל"ה, דהצלה מעבירה היא כעשיית מצוה, וע"כ כדי להשמר מהרהור עבירה הוה כמו במקום מצוה, שבזה ל"ג ר"ג, ולכן אם יקיים זה האיש את כל הדברים שהזכיר מעכת"ה במכתבו הנני נמנה אתו בהתירא דא ומצטרף בהדי':

ב) והנני להעיר, בדבר מה שצריך הבעל לכלול בשבועתו שאם תשתפה ותחזור לבריאותה יתן לה גט אחר, וכמ"ש בתשו' נובי"ק חאה"ע סי' ג' שיש לבאר בהשבועה, שמחויב לתת לה גט אם תרצה לקבל, אבל אם לא תרצה לקבל הגט, אז נקי הוא משבועתו, אחרי שאין המניעה ממנו, וכן חזינא למו"ז מאוה"ג זצלה"ה שדקדק בזה בהיתר נשתטית, וכמו כן בדבר מספר הרבנים נראה שצריך להיות עכ"פ שלשה מכל מדינה, וכ"כ גם מו"ז מאוה"ג זצלה"ה בב"י חאה"ע ח"ר סי' כ', ויש להביא סמוכין לזה דעכ"פ בעינן שיהי' מספר מסוים מכל מדינה, ושלשה כבר הוה בגדר מסויים, כאשר כן משמע מדברי הגמרא בכתובות (ע"ה ע"א), וכמה רבים ש שלשה, ומוכח דשלשה הוה כבר רבים. ועיין נזיר (נ"ז ע"א) דבתלתא מקרי רשות הרבים לענין ספק טומאה, ועיין בר"ן נדרים (מ"ה ע"א) דמה"ט המפקיר בפני שלשה אינו יכול לחזור, דבתלתא אוושי מילתא, וזה ג"כ משום דבתלתא מקרי רבים והוה פירסום. ויש להביא עוד דמיון לזה מדברי הגמרא בשבועות (כ"ה ע"ב), איזהו שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע וכו', והוא שניכר לשלשה בני אדם, ופירש"י שכבר ידעו שלשה באותו עמוד שהוא אבן דהוא שבועת שוא, דמידי דידעי בי' תלתא בני אדם הוה מפורסם, ועיין רש"י כריתות (ב' ע"ב) ד"ה נזירות שכתב, דלהכי נקיט תרי זימני נטמא בז' דמהדר אשלש טומאות, משום דתני במתניתין טומאות הרבה, ומשמע ג"כ דשלשה כבר הוה בגדר הרבה:

ג) ובדבר אם צריך הבעל בעצמו לקבץ חתימות הרבנים המתירים, או סגי אם הרב הפותח בהתירא מאסף אותן בכתב ע"י בי דואר, הנה כבר נתפשט המנהג שהרב שנותן ההיתר מקבץ החתימות בכתב ע"י בי דואר ואין חושש בזה, ועיין בתשו' בית יצחק חאה"ע ח"ר סי' כ' שם שהביא כן בשם תשו' מהר"ם שיק סי' ב'. ונראה להביא קצת סמוכין לזה, דהנה ענין, ההיתר של מאה רבנים הוא שמתירין להבעל חרם דר"ג, והיינו שאם ישא אשה על אשתו לא יהי' בכלל החרם שהחרים ר"ג, דאף שאין מתירין חרם קודם שיחול, כמו שאין מתירין הנדר עד שיחול, בהתרת חרמי צבור אינו צריך שיחול החרם כדאיתא ביו"ד סי' רכ"ח סעיף י"ז, וכ"כ הש"ך ביו"ד סי' של"ד ס"ק י"ז, דרק בחרם של יחיד אין מתירין קודם שיחול, אבל בחרמי תקנות הקהל מתירין גם קודם שיחולו, וגם חרם דד"ג הוה כחרם תקנת הקהל שנתקן לטובת הצבור, ובהתרת חרם ל"ב שיהי' ההיתר דוקא בפני המנודה, רק מתירין לו גם שלא בפניו, וכדאיתא ביו"ד סי' של"ד סעיף כ"ט, נידוהו שלא בפניו מתירין לו שלא בפניו (ואפילו בנידוהו בפניו צידד הש"ך שם ס"ק מ"ו דכל שהודיעוהו דליכא חשדא מתירין לו גם שלא בפניו), ועיין בסי' של"ד שם סעיף ב"ג, דאם מתירין החרם שלא בפניו, אומרים פלוני שרוי לן, וה"נ כותבין הרבנים המתירים, שפלוני שרוי לו החרם דר"ג אם ישא אשה על אשתו, וא"צ שיבא הבעל בעצמו לפני הרבנים המתירים שיהי' ההיתר בפניו, ועוד כש"כ הוא, דהשתא כשכבר חל החרם יכולין להתיר שלא בפניו, מכש"כ שיכולין להתיר להבעל שלא בפניו החרם דר"ג, שלא התחיל עוד כלל לחול, ורק ההיתר הוא שלא יחול וכמ"ש:

ד) ברם יש לפקפק קצת, אם נאמר דההיתר של מאה רבנים הוה בבחינת היתר חרם, לא הי' מועיל ההיתר בכתב, דבהיתר חרם בעינן שהמתירים יאמרו בפה, וכדאיתא ביו"ד סי' של"ד סעיף כ"ג, כיצד התרת נידוי אומרים לו שרוי לך, ומשמע שמהצורך שהמתירים יאמרו בפה, אבל בכתב בודאי ל"מ התרת חרם, כמו שלא מהני התרת נדר בכתב, ועיין ביו"ד סי' רכ"ח סעיף ט"ז ובטו"ז שם ס"ק כ', אם יכולין לישאל על הנדר בכתב, אבל ההיתר בכתב בודאי לא מהני. אכן אי משום הא לא איריא. דהתרת חרם דר"ג, הלא יכול להיות בשלשה שמסדרין הגט בעד האשה, שיהי' מוכן לכשתשתפה, אשר זה הוא אחד מתנאי ההיתר, ומה דבעינן מאה רבנים הוא משום שכן התנה ר"ג בתקנתו שיצטרפו עוד רבנים אל ההיתר במספר מאה, וא"כ העודפים על מספר שלשה יכולים להתיר גם בכתב, וה"ה שיכולים ג"כ להתיר אפי' שלא בפני הבעל וכמ"ש:

תוכן העניינים

שות אבני חפץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה