אור ברסלב

שות אבני חפץ· הרב אהרן לוין

סימן עז

סימן עו

אשר שאלני כת"ה, בהיות שאנשי קהלתו רוצים לחדש שנית את המצבות העומדות על קברי אנשי שם, אשר מצאו מנוח בבית מועד לכל תי שמה כי כבר כבדו מזוקן, אם יאות למיעבד הכי:

א) לא ידעתי מה זו שאלה, כי לא לבד שאין שום נדנוד איסור בזה, רק אדרבה טוב ויפה הדבר אשר בדעת אנשי קהלתו לעשות, לתת שם ושארית לאלה הצדיקים אשר הי' אתם בחיים, למען ידעו הדורות הבאים איה מקום כבודם ומנוחתם, ויבואו להשתטח על קברותיהם. הן אמת דלפום ריהטא י"ל דצדיקים אין להם צורך במצבות כמאמר הירושלמי בשקלים פ"ב ה"ה, אין עושין נפשות לצדיקים שדבריה הן זכרונם עיי"ש, וכ"פ הרמב"ם בפ"ב מה' אבל ה"ד, עיי"ש שכתב ובונין נפש על הקבר, וכצדיקים אין בונין להם נפש על קברותיהם, אכן נפלאתי מאד ע"ד הירושלמי הנ"ל, ממקרא מפורש (במלכים ב' כ"ג י"ז) מה הציון הלז אשר אני רואה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים וגו', הרי להדיא דגם קברי צדיקים הי' רגילים לעטר בציונים:

ב) וכדי לישב דברי הירושלמי נראה, דהנה בהעמדת המצבה על קבר המת יש ב' בחינות, האחת לטובת המת שלא ישכח שמו מעל פני האדמה, ועיין בא"ר סי' רכ"ד בסופו שכתב. דמה"ט נוהגין שלא להקים המצבה עד אחר יב"ח, כיון שתכלית המצבה שלא ישכח המת, ואין המת משתכח עד לאחר יב"ח. והשנית לטובת החיים כדי שידעו למצוא הקבר ויבואו להתפלל שמה בעת הצורך, ע"ד שמצאנו בכלב שהלך להשתטח על קברי האבות כדי שינצל מעצת מרגלים, עיין סוטה (ל"ד ע"ב) ובש"ע או"ח סי' תקפ"ח בסופו, ועיין בזוה"ק פ' ויקרא (דף ט' ע"ב), שהפליג ג"כ במעלת התפלה על קברי צדיקים, עיי"ש שכתב דאינון צדיקיא דלא אסתלקו מהאי עלמא ושכיחי בעלמא וכו', בשעתא דאיצטריך עלמא רחמא, וחיי אזלי ומודע להו לנפשייהו דצדיקייהו. ובכאן על קברייהו וכו' כדין אתערון נפשייהו דצדיקייהו וכו', וחם קוב"ה על עלמא בגינהון עיי"ש. ורצה הירושלמי לאשמעינן דהתועלת הראשון שיש בהקמת המצבה הנוגע להמת, עצמו שלא ישכח, זה ל"ש בצדיקים כיון דצדיקים אין נשכחים בלא"ה, דדבריהם הן זכרונם, ונמצא כשמעמידין מצבה על קברי הצדיקים ע"כ כל עיקר התועלת ל"ה רק בשביל החיים, שידעו להתפלל על קבריהם, וז"ש בירושלמי, אין עושין נפשות לצדיקים. כלומר אין עושין ציונים על קברי צדיקים בשביל הצדיקים עצמם, רק בשביל החיים ע"ד שאמרנו, ולפ"ז הלמ"ד של לצדיקים תהי' משתמשת כמו בעבור, בשביל, ודוגמא לזה עיין תוס' קידושין (ב' ע"ב) ד"ה דאסר שפירשו, הרי את מקודשת לי היינו הרי את מקודשת לעולם בשבילי עיי"ש:

ג) ובפשיטות י"ל דהירושלמי לא אמר רק שאין חיוב להקים מצבות על קברי צדיקים, כמו שמקימים על קברי אנשים פשוטים, אבל הרוצה להקים יקום כאשר כן נהגו מימות עולם, להקים מצבות על קברי צדיקים, ועיין במעבר יבק מאמר אמרי נועם שכתב, דמפאת זה לא העתיק הב"י הך מילתא דאין עושין נפשות לצדיקים, כי לא קיימינן הכי ומימות עולם עושין ציונים לצדיקים. ועיין בשו"ת חיים שאל ח"א סי' ע"א אות ו' שהביא בשם קדוש ישראל האר"י זי"ע דהמצבה היא תיקון לנפש, ומה"ט העלה שם באחד שצוה שלא להעמיד מצבה על קברו, דאין שומעין לו עיי"ש, ועיין בעקרי הד"ט חיו"ד סי' ל"ה אות י"ט, שהביא ג"כ דברי הר"י, וכתב עור בשם ספר ברית עולם, דלפ"ז מה שאמרו שאין עושין נפשות לצדיקים, היינו שאין עושין להם בנין מפואר, אבל אבן פשוט יש להעמיד על קברי צדיקים ג"כ עיי"ש:

ד) לכן משבח אני את מעשה אנשי עירו וחפצם הטוב, לתת שם ושארית לאלה הקדושים אשר בארץ המה השוכנים בתוכם, בחדשם שנית את המצבות העומדות על קברותיהם, וכן ראיתי בילדותי בהיותי יוצק מים על יד מו"ז מאוה"ג זצלה"ה בלבוב, שכמה מצבות עתיקי יומין נתחדשו בבית מועד לכל חי שמה, ומגודל פשטות הדבר האריכות בזה אך למותר:

תוכן העניינים

שות אבני חפץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה