אור ברסלב

שות אבני חפץ· הרב אהרן לוין

סימן מח

סימן מז

ב"ה סאמבור ח"י מנ"א תרפ"ג. בהיותי תמול על שמחת נשואין נשאלתי, באשר שהיום רד וכבר הגיעה הלילה, ועד שיעמידו החופה תעבורנה עוד כשעות שתים, אם רשאי החתן לשתות כוס חלב קודם החופה, כי הוא עיף ויגע מעמל התענית בימים הארוכים:

והנה זה תלוי בשני הטעמים מדוע נוהגים החתן והכלה להתענות ביום חופתם, כמ"ש במהר"ם מינץ הובא בב"ש אה"ע סי' ס"א ס"ק ו', או משום דהוה יום סליחה דידהו ונמחלו עונותיהם, או משום שמא ישתכרו ולא תהא דעתם מיושבת דלטעם דהוה יום סליחה דידהו ונמחלו עונותיהם, י"ל כיון שהשלימו התענית והגיע הלילה, א"צ להתענות יותר, אכן לטעם השני שמא ישתכרו ולא תהי' דעתם מיושבת עליהם, מהראוי להתענות עד אחר החופה, אפי' אם כבר הגיע הלילה. ועיין בחכמת אדם כלל קכ"ט שכתב שיש לסמוך על טעם הראשון, ואם אחרו החופה בלילה מותר לטעום קודם החופה, כי מאחר שהתענית הזה אינו מוזכר בגמרא, י"ל דמעיקרא לא קבלו עליהם להחמיר יותר משאר תעניתים והיינו עד צה"כ, אכן כתב שם דעכ"פ יש ליזהר שלא לשתות משקה המשכר קודם החופה:

ולפ"ז הרהרתי שי"ל דלא נכון לשתות חלב קודם החופה, כי חלב הוא משקה המשכר, וכדאיתא בבכורות (מ"ה ע"ב), אכל דבילה קעילית ושתה חלב או דבש נכנס למקדש חייב, ועיין בש"ך יו"ד סי' רמ"ב ס"ק כ' שהביא בשם הרמב"ם, דאם שתה חלב ונשתבשה דעתו מעט אל יורה, משום דחלב הוה משקה המשכר, ועיין בפירוש רבינו ישעי' שופטים ד' שכתב, דלכן השקתה יעל את סיסרא תלב, מפני שהחלב משכר, ועיין ברלב"ג שופטים ה' כ"ה שכתב, דחלב שמן שלא הוסרה ממנו החמאה הוא משכר ביותר (וברד"ק שם כתב דחלב הנותר אחר החמאה הוא מכביד הלב וטורף הדעת), וא"כ בחלב אולי יש להחמיר, אבל בשאר משקים כגון קאוי או טיי בודאי אין להחמיר:

תוכן העניינים

שות אבני חפץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה