שות אבני חפץ· הרב אהרן לוין
סימן מג
אשר העיר כמ"ה על מה שתמהתי בספרי ברכת אהרן מאמר ג' אות א' על הכ"מ בפ"א מה' בית הבחירה שציין מקרא הנמצא בנחמי' שהוא נמצא בעזרא, וכתב כמ"ה דבימי הגמרא לא הי' עוד נחמי' נודע לספר מיוחד, רק עזרא ונחמי' הי' אז ספר אחד:
א) הנה בודאי כן הוא, דבימי הגמ' הי' עזרא ונחמי' נכללים בספר אחד, ונקראו יחד בשם עזרא, וכן משמע מדברי הגמ' ב"ב (י"ד ע"ב), שמנה סדרן של כתובים, ולא מנה רק עזרא, ונחמי' לא מוזכר כלל, ורק בדרך זה עולה מספר כתבי הקודש לכ"ד כדאיתא בגמ' שם, ולפי דברי המבקרים הי' ספר עזרא אז נחלק לשני ספרים, עזרא א' [והוא הנקרא היום עזרא] ועזרא ב' [והוא הנקרא היום נחמי'] כמו שנחלק ספר שמואל ומלכים ודה"י, אשר לפי דברי הגמרא שם ג"כ עזרא כתבו, ועיין ביד יוסף על העין יעקב סנהדרין (צ"ג) שכ' ג"כ דספר עזרא הי' נחלק לשנים, א' וב', אמנם בימי הב"י בעל הכ"מ כבר הי' נחמי' ידוע לספר בפ"ע, וע"כ דקדקתי מדוע לא ציין המקור בנחמי' כמו שהוא לפנינו:
ב) וסמוכין לזה דבימי הב"י כבר הי' ידוע נחמי' לספר מיוחד, יש להביא ממה שמצאתי דהסמ"ע, שלא הי' מאוחר הרבה אחר הב"י [הב"י עלה לשמים בשנת ה' אלפים של"ה והסמ"ע בשנת ה' אלפים שע"ד], כבר הביא ספר נחמי' לספר בפ"ע, עיין או"ח סי' נ"א בטור שכתב, דבתיקון הגאונים יש נוהגין לומר ויברך דוד וכו' עד מהללים לשם תפארתך, באשר הוא בספר דה"י, ויברכו שם כבודך עד שירת הים כאשר הוא בספר עזרא, וכתב בפרישה שם ס"ק י"א דבסידורי לועזים מתפללין זה הפסוק כאשר הוא:
בספר עזרא ובנתמי' עיי"ש, הרי דהטור לא הזכיר רק ספר עזרא, והפרישה כבר הזכיר דהכתובים האלה המה בנחמי', ומשמע דבימיו כבר הי' ידוע ספר נחמי' לספר מיוחד, ומסתבר מילתא דגם הב"י שלא, קדם לו הרבה בזמן ג"כ כבר ידע נחמי' לספר מיוחד. ושוב ראיתי שעוד הרבה קודם הב"י כבר הי' נחמי' ידוע לספר מיוחד, דהרי בעל הילקוט שמעוני שהוא הרב ר' שמעון הדרשן. אשר לפי דברי המאור עינים להר"ע מן האדומים פרק י"ט הובא בצמח דוד לר"ד גאנז ובס' שם הגדולים מערכת ש', כבר הי' נמצא ספרו כחוב בשנת ע' לאלף הששי, מזכיר נחמי' לספר מיוחד וחבר עליו את ילקוטו כמו על אחד משאר כתבי הקודש, ומצאתי באבודרהם [שהשלים ספרו בשנת ה' אלפים ק' כמבואר בסוף הספר] בסדר שחרית של חול שכתב ג"כ, דמן ויברכו עד במים עזים הוא כתוב בעזרא, א, ומשמע דבימיו לא הי' עוד נחמי' ידוע לספר מיוחד:
ג) ועיין בהגהות הג' רעק"א סוכה (י"ב ע"א) שהביא מקומות אחדים ברש"י, שציין מקראות הנמצאים בנחמי' שהם נמצאים בעזרא וחמה ע"ז עיי"ש, והנה מלבד המקומות שהביא שם יש להוסיף עוד, שכן מצאנו ברש"י מגילה (ג') שכתב על מקרא ויקראו בספר תורת אלהים שהוא בספר עזרא ובאמת הוא בנחמי' ח', וכן בביצה (כ"ז ע"ב) כתב רש"י דמקח וממכר בשבת ויו"ט אסור, שכן כחוב בספר עזרא, א, ובאמת הוא בנחמי' י"ג, וכן בסוטה (ל"ז ע"א) שכתב רש"י על מקרא ובפתחו עמדו כל העם שהוא בעזרא ובאמת הוא בנחמי', אכן על עיקר תמיהתו אמנם יש להתפלא, דבימי רש"י בודאי לא הי' עוד נחמי' לספר מיוחד, רק נכנס בספר עזרא, וכמו שכתבתי: