שות אבני חפץ· הרב אהרן לוין
סימן יד
א) בדבר אם מותר ליקח לארבע כוסות משקה הנקרא ווישניק או אפיניק בשנה הזאת שאין יין מצוי, הדבר פשוט דמותר וכמ"ש הרמ"א בסי' תפ"ג דאם ליכא יין יש לסמוך אמאן דאמר דמקדשין על שאר משקין אם הוא חמר מדינה, ועיין במג"א בס"ק ג' שהתיר ליקח לארבע כוסות לקריץ או עפילטראנק משום דהוו ג"כ חמר מדינה, והנהו משקאות שהזכרנו עדיפי ובודאי מותר:
ב) אמנם יש להסתפק במי שאין לו יין רק יש לו מהמשקאות האלה מעט שלא יספיק לארבע כוסות כשיעור לו ולב"ב, אם רשאי ליקח כוסות קטנים כדרך ששותים בהם המשקאות האלה, אף שאין בהם כשיעור כוס, ונראה לדמות זאת למ"ש המג"א בסי' ק"ץ ס"ק ד' די"א דעל יין שרף מברכין ברכה אחרונה גם בפחות מכשיעור דבפורתא מיתבא דעתי', וחשוב כדי שביעה עיי"ש, ואפשר גם במשקאות האלה י"ל כן, וה"ה דיוצאין בהן י"ח ארבע כוסות אפילו בפחות מכשיעור, ואף שהמג"א שם דחה זאת וכתב דלא חילקו חכמים בשיעורין, כמו שלא חילקו בין יינות חזקים לשאר יינות ובין מאכלים טובים לפשוטים, מ"מ הטו"ז ברס"י ר"י באו"ח קאי בשיטה זו, וס"ל דביין שרף אזלינן בתר שיעור השתי' לרוב בני אדם, וגם בפחות משיעור הרגיל מברכין לאחריו, ומפאת זה נתפשט גם המנהג לקדש בשבת בבוקר על יי"ש, אף שהכוס קטן ואינו מחזיק כשיעור רביעית, וזה משום שכמו שחשוב ביי"ש גם שיעור קטן לענין ברכה אחרונה, דדרך שתי' בכך, ה"ה דחשוב ג"כ לענין קידוש, ועיין באשל אברהם או"ח סי' רע"ב, שצידד כן בזכותן של אלה המקדשים בשבת בבוקר על כוס קטן עם יי"ש, דה"ט משום שסומכין על דברי הטו"ז הנ"ל, ופוק חזי מה עמא דבר שכן נוהגין חסידים ואנשי מעשה ואין מוחה בידם, לכן נלפע"ד אף שיש לחלק קצת בין המשקאות שאנו דנין עליהם ובין יי"ש) לענין שאלתנו, כיון שהשנה הזאת היא שעת הדחק גדול שאין כמוהו כדי שלא יתבטלו ישראל ממצות ארבע כוסות, המקיל בזה ומסתפק בכוסות קטנים מכשיעור, כדרך שלוקחין לשתיית יי"ש, לא הפסיד ושכר מצוה בידו:
ג) ועיין בפמ"ג או"ח בא"א סי' תפ"ג ס"ק ג' שכתב, דאם לוקחין עפילטראנק לארבע כוסות אין לברך רק על כוס ראשון ועל כוס בהמ"ז, ולפ"ז גם מי שיקח ווישניק או אפיניק לא יברך ג"כ רק על כוס ראשון ועל כוס בהמ"ז ולא על כל כוס וכוס. אמנם בגוף דברי הפמ"ג לא הבנתי, איזהו סברא יש לחלק בזה בין יין לשאר משקים, הרי עיקר הטעם שמברכין על כל כוס הוא או משום דאמירת ההגדה הוה הפסק, או משום דכל חדא וחדא מהכוסות הוה מצוה בפני עצמה, וכמ"ש הרי"ף בפרק ערבי פסחים ועיין במג"א סי' תע"ד ובטו"ז שם, והטעמים האלה שייכים גם בשאר משקים כמו ביין וצ"ע בזה. וה' הטוב ישמחנו עד מהרה בישועתו ויגיענו לימים טובים מחנה, ימי שלום ושלוה, מנוחה והשקט, אין פרץ ואין צוחה ברחובותינו אכי"ר: